לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 16 שנים. 16 באוגוסט 2008 בשעה 18:07

אולימפידת האישית . במגבן אביזרים מרשימה ביותר
ממשאבת כוס עד דילדוים בכל גדלים ומכל צבאים, היה אחד עם רח של תות ממש
הגדולים הם לא בהחכך הכי כואבים, אחד בן זונה שנכנס לי בספקטרום, שחור, ממזר ומתנפח כאב לי במיוחד כאשר הוא השתקם בפנים
המוזר עם הכאב הוא תמיד כאשר זה נגמר. עד שהסנסציה של בילתי נסבל מגיע, נהסר הגורם ובא תחושה עמוקה של שלבה. אחרי זה, בא גם הסנסציה של התעלות עצמית. אבל אני מתאהבת בכאב מחדש ביחד עם שינאת האלמנט הזה של הבדסמ. זה ממש כמו ריצה למאה מטר. המאמץ יכול להיות עצום אולם צריך להתרגל לזה ולהתאמן לזה.
אז אני דוחה את זה בו זמנית המשיחה פועלת, בזיכרון אחר כך.
מה שכן הלאי, הוא המקום הזה של רגליים פתוחות, עם משהבת בין הרגליים, אביזרים על הפתמות ושולט שהולך "לאכול" את מנה שלו, השפחה פרוסה לו בין הרגליים.
המשל יבוא


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י