המתת השור

ניסיתי לבשל ארוחה טובה לשנינו. בו בה זמן זהייתי מבשלת, ניזכרתי בקריאה שלי של טקסטים בדסמ בהתחלה...הן היו מספרות שבשלב מסוים של האימון, הן היו קמות ומבשלות ארוחת גורמה טוב כל כך הן היו בבישול, בלי לשכוח לפעמים שגם אחרים היו בארוחה הזו, שהמאסטר היה גאה בהן.
זה הביא אותי לחייך, במיוחד אחרי שנוחכתי להבין שהארוחה שלי היה אסון מושלם. הכל היה שרוף...כמעט בילתי אכיל. ובאותה סיטואציה, הייתי כנירא מקבלת מאסטר מאוחזב וכועס, מלווה בעונש. אבל לא משנה העונש, כמה קשה או אכזר, לבשל טוב לא מצליחים מיום למחר. אז עוד פאנטזיה לנשלטות בפוטנציה...לבשל זו אומנות, במיוחד לחך קשה כמו שלי כמו שלו. כעוסה ואצבנית, לקחתי את העוף וזרקתי אותו לתנור....עד שבסוף, אמרתי לו : " תזמין פיצה!"
אך לשפחה אני...! במיוחד אחרי מה שגם אני מחינה לו...nobody tells me what to do !