המתת השור

יש בגוף שעושה אהבה לגוף אחר אפקטים שונים, לעיטים שונות לחלותין.
יש בגוף שמתעלס עם אחר מהויות אחרות אחת לשניה כמה מפתיעה לפעמים
יש בריקוד הזה של התקרבות של גוף לאחר לפעמים מטרה אחת וברורה: להישאר אחד מהשיני כמה שיותר ריחוק...כמה שיותר זרות ...אחד זוקר את גופו אל הגוף של השיני כדי להשאר כמה יותר זר, לבד בבועה שלו\ה ורק העור מרפרף על השיני כמו רוח אכזרי לפעמים, פעמים אלים אבל הכל נודע להרחיק אחד מהשיני....רק על תיגוע לי בנשמה...זה כמו לצלול בים ולהשאר יבש...כמו לעוף באוויר ולא להרגיש את החלל.
עשיתי הרבה מההתעמלות המנטאלית הזו. הגוף מגן, הגוף חומה....לגגע נוגעים בחום וכל אחד הולך או באצם אף פעם לא היה כאן.
יש אהבה שנועדה לא לנגוע, לא ללטף, לא לחדור, לא לקחת לא לנטוע אלא לחלוק את הבדידות את החור השחור שבולע כל אחד בתוך הורטיגו שלו ולא אחרת. לא רואים את הפנים של המאהב. לא רואים את הברק שבעינין כאשר הוא נוגע בישות אחרת...כל תנועה של היד מוסיפה שנות אור בינהם וחונק את רעש הנגיע לשקט תהומי.
יש חדירה שחודרת עמוק אך רק לא את הנשמה, את הרגש נישאר לאחור נכניס אותו בעידן אחר, בדור אחר, בזמן אחר, כאשר סוף סוף הלהבה שבנו, נסתרת, אומללה פורסת אחוצה, עדיין רערועה את החום שלה ומאפשרת לרגע, רק לרגע....התמזגות אמיתית.