הן למעשה התחילו כבר מ94 עם הפיגוע הראשון על ידי החמאס באוטובוס במרכז תל אביב. 94 עד אצם היום, 2009, מלחמות ישראל עם הפלסטינים, אימות הישיר בסוג של אימות שנוגע יותר ויותר לליבת הבעיה. לכן, שונה כל כך מן המלחמות שיכרנו בעבר. אפילו 81 לא היה עדיין גרילה נגד מדינה אלא סוג של מדינה נדג מדינה, אני שומעת מסביבי אנשים שמתגעגעים כמעט לסוג הזה של מלחמה : מדינה נגד מדינה....כאילו התוצעה יותר ברורה, הכול מסודר יותר מאשר כול הגוונים האלה שצודק לא צודק ומלחמת ערכים.
ישראל זקוקה במידה רבה להיות ולעשות מלחמה צודקת, פשוט מאופיה שלה בתור דמוקראטיה. מי שלא מגייס את דעת הקהל הפנימי לא מחזיק הרבה זמן. זהו איתרון אצום מצד אחד...החופש להחליף את השלטון אם הוא לא מרצה. מצד שיני, זקוקה לתקשורת כי זקוקה להפצה רחבה כאפשר , ולכן, נתון לתלתלנות רבות ואף להפיכה.
למה מדינה טוטאליטרית רוצה לשלוט בתקשורת... כי כך, יש לה את הבלעדיות הרעיונית : דוקטרינה של מסר אחד, לפעמים קצת יותר, אבל שובה אצת קשת האינבנציו בגדול.
ישראל הבינה היטב לקחי מלחמת לבנון ה2. מה שהתחיל כגישה חיובית של דוברת צהל דאז:רגב, יצא מידי קונטרול וגרם נזק תדמיתי חמור אצל הישארלי. מה שלמעשה היה למרות הכול ניצחון טקטי ואסטראטגי נהפך בעיני הישראלים לבסוף ככישלון .
נאסרלה הראשון שהבין אתזה.תחילה הודע שהוא עשה תעות והוםתע מן התגובה הישראלית. עד שהוא התחיל לנצל את האווירה הקודרת הקיימת אזי בישראל לאיתרונו האסטראטגית. הוא קרא לצה"ל אז כקור אקביש : מתפרס לכול מקום אך שברירי מאוד. שנתיים וחצי אחרי, יכול מאוד להיות ששעת "נקמת האקביש" הגיעה
בשליטה מוחלטת כמעט, בקונפליקט הזה, ישראל היחליטה ללכת לקיצוניות ההפוכה...לסגור ולצמם למקסימום התקשור של השטח. התוצעה לדעתי יכול כן להיות 'קתלני באותה מידה של יותר מידי...היא למעשה השיארה את השטח לחמאס בלבד שבאמצעות השידורים הלווינים הערביות, העבירה תמונות נוראיות ממה שקרה שם. לא שהן שיקרו אך הבילעדיות של התמונות אלה יוכלו לשדר רק צד אחד ועגום של הקונפליקט. אם ניסת להיות הוגן ולסקר מה שאתה רואה בצד השיני - גם הוא תחת שליטה של מקום, הדמדת את הסבל הישראלי בהרבה לעומת ההרס הרב שהכוח הצבאי הרביעי בעולם יכול לעשות בשטח כמו עזה.
הנזק התדמיתי במיקרה זה יכול להיות עצום, בעיני העולם ובעיני עצמנו ומיכוון שאסטראטגיה היא מרכיב בלתי ניפרד של קונפליקט היום, נדמה לי שמענין יהיה להעמיק בנושא ולפחות לחקור אלאה.
יוסי מלמן כתה על זה אך גם ארלנגר מהNYtimes ....אך לא רק, עורך של הכלכליסט...ועוד.
לפני 15 שנים. 18 בינואר 2009 בשעה 23:45