מביא אותי למחוזות לא ידועות ...האפקט מדהים. המחשבות באות מאיזורים במוח שנדמה היה לא השתמשתי קודם. הדם נדמה, זורם יותר חזק במוחי. כל "קצה" של הגוף מקבל מנה כזו של דם וביחד איתו, חיות עצמתית. אבל הנעים מכול הוא תחושות התעוררות של הראש ושל המחשבות.
זהו מסע מענין ביותר ..עד כדי כך שאתמול, שזהיתי סוף סוף דבר בפנוכי שלא הבנתי זמן רב....כמו פיסת עץ שצף לו על פני המיים. ומה שהבנתי, שמתי עליו מילים. הכול היה צלול ומחשבה ברורה הופיעה באותיות : אני כ"כ סקרנית, מתעמצת כ" להפעיל את הראש עד כדי יסודיות. והנה, אני מבינה שמשעמם לי שמה. את כול הפינות, אני ביקרתי - או כך היה נדמה- פעם אחת לפחות. המסכנה? אני משעממת את עצמי
כמו זוג זקן שחיי זמן רב ביחד, אין הפתעות יותר, הכל מוכר מראש. אין חידוש. אבל הינה, בא התמריץ עצום של הדם במוחי ואני יוצאת לעוד מסע מרתק לכמה רגעים. כעין כביש שמתפתל ומתפתל ומגלה אחרי עוד סיבוב, עוד סיבוב ועד פניה. זו הרגשה ניפלאה, מלאת אופטימיזם גם, מצרך שהופך להיות נדיר עם חלוף הימים.
לפני 15 שנים. 22 בינואר 2009 בשעה 5:44