המתת השור

עירום...אבל איזה עירום....על רגליי, גרביונים שחורות מובלות עד קצה השוק, אחת יותר גבוהה מהשניה כי הבשר עדיין בולט מה והגומי החונק. עירום...עם מגפיים כה גבוהות שצריך אזרתו של השולט כדי שאוכל לעמוד יציבה. אבל עד אז, הוא לא שוחך להדק עזיקים לכרסוליים ומות ברזל שמוסיפים על הפיסוק...אני כבר לא עירומה, אני פתוחה מלמטה.
הינה, אני כמעט מוכנה הוא לוחש. הרגלים, השוקיים לא יכולות אלא לעשות מה שהוא יצווה עלי לעשות. עכשיו, מבוהלת, אני רואה א העתב הענק מתקרב לפטמה שלי. עיניי נפתחות מפחד. רק לא לשדיי בבקשה...אז הוא מוסיף עזיקים לידיי כך שלא אוכל להתנגד לו. איך בידיוק אוכל? עכשיו אני שכובה על מיטתו ובטני ארוותי חסופים למגעו הלא רך. אני חשה את חום גופו להוט מסקס העמור לבוא, מהחדירה העמורה לחדור קדימה, אחורה..אני יודעת שאף חור לישכח מידיו. ואת שדי עכשיו הוא יכול לענות באין מפרע. אז העתב נסגר עם יללה שלי..העתב הענק שחששתי שיסגר עלי ננעל אכן על קצעו של שדיי והמסה הלבנה מתרוממת לרגע כעין מכת חשמל שעוברת דרך כול הגוף ונגמר בין רגליי...עכשיו, חם לי מאוד ....העירומה.
רצועה מסביב לגרון והשרשרת נוזלת על החזה. כול תזוזה שלי והיא מרשרשת טיפה כמו שלוקחים כלבה לטיול...רק אני הכלבה כאן, כלבה ענקית מבשריה, מלובניה, במרומיה המינית כבר. רק נישאר שאהיה פאסיבית מושלמת כאשר הוא שולף מסיכה ומכסה את פניי עימה. שחורה היא וגם עתומה פרט מהעף והפה. איני רואה. נסגר הפה עם שרשרת נוספת. כאשר אצתרך למצוץ, הוא יפתח אותה לגחמותיו.
אז הוא מושך את השרשרת קלות ומראים את הגוף שאיזון עזב אותו מזמן. החזה דואב אף אני כבר על רגליי גבוהה יותר בעשרים סנטים...אני קמה עירומה לגמרי אך כבדה מכול קישותיי, הבובה הלבנה כול כך ורק הדימיון עושה את שלו כי אני חשה ליטרים של לחות בין רגלי...ידיים למעלה אתה כי הוא תולה אותי ללולעה שבתיקרא...אני חשה חסופה כל כך, כל כך יפה בלבוש הלא מסתיר דבר.
האור בוהק. המראות לא מסתירות דבר. ידיי כבר אדומות מהמשקל ו, בחוסר עונים, מנסה להשאר יציבה אך נופלת הצידה והוא צריך לעזור לי...בילידיו, אני כלום, אני אפול ואכאב...וזה מה שהוא רוצה....לרגע אני מבחינה בשיקוף שלי במראה...דמות שחורה כמעט נופלת, ראש למטה שעיר בלונד הנדבק ללחי מהזעיה שנודפת כבר. כאב וסקס, ארוטיקה של הייאוש. אני מוכנה
זה הרגע שהוא מכניס אותה לחדר. העקב הדק בכול צדיה עוקץ את הרצפה ואני שומעת את כניסתה הקלה לחדר. זוהי הפרס שלי אם אתנהג יפה הוא אומר לי בעוזן ומשלים את המשפט עם הצליפה של השוט. אני צועקת. שחכתי את עוקצו ואני ממש אבודה, כך בובה באוויר, חסופה מכול צדדיה. בובה על חותים, מוכנה לצליה.