תקופה יכולה להיות עונש במובן שהחיים שולכים לך קושי מסוים כעונש כחוויה של עגם בחיים. משהו ששולחים לך כדי שאתה תבין אם בכלל. איך אנחנו לומדים ? מה אנחנו לומדים? מה זה בגרות?
אני חושבת שהעולם הולך מהפשוט למורכב, מן הקיצוני לפושר...עד המבלבל. צעירים? וההבנה של הדברים יכולה להיות כ,כ חד כיוונית. הרגע הגדול הוא כאשר שמים לב שהאחר הוא קיים לא רק במובן הפיזי, בגדר בעיקר של קרוב-רחוק. מה זה להכיר משהו אגב? הייתי נוטה לבחון אתזה מבחינה פסיכולוגית בלבד בעבר. כיום כמובן, הגישות הן שונות ובעיקר מגוונות. מה שמענין הוא סוג המחשבה האורינטאלית לאומת זו המעריב. היום, הבנתי שתחושת האורינטאלית לחיים היא גמישה יותר בהרבה מזו של המערב, כי היא פרגמטית יותר, היא יותר קרובה ללימידת ההיתיחסות לדברים...כמעט פראוידיאני הייתי אומרת.
מה לאדם ולתבונה ? התבונה במזרח הטיחון הוא סוד של פוליטיקה מבוססת על חיי יום יום. במערב, הלוגיקה, הפילוסופיה בולטים....תורת הקבוע, אוניברסלי עם יותאי מן בכלל.
לא במקרה נמשתי ונמשחים לאישור הזה של העולם\ הוא כולל את 2 הגישות גם וגם. זהו אחד מן האוצרות שלנו...מה שאפשר להציע לאחרים.
לפני 15 שנים. 21 ביוני 2009 בשעה 16:14