המתת השור

קולה מרוב יופי מביא אותי דמעות בעיניים

זכור לי...האפקט הראשון של המוזיקה לאוזני הצעירות. היופי פשוט היה מתחיל לשתוף את כול חושי, זורם בוורידים והדם פושט בכול גופי נושא את היופי החושני הזה...התעוררת לחיים, חיים שמתחילים ויוצר קשר עם הסביבה בראשוניות עודות למוזיקה, דרך תקשורת שספק היה עוזב את חיי לעולם.

פעמים בודדות זה כן עזב את חיי, כאשר החיים ניראו לי יותר מדי קשות אבל החיבור חזרה נעשה רק דרך מוזיקה

imagine

נעורים הזמן כאשר אנחנו יכולים לחוש את העולם במולאו עצמתו. אצלי, הדלת נפתחה עם המוזיקה ונשטף פנימה ים, נהרות של צליללים ששטפו את פנימיי מכול אצב ומילא אותי מיכול ניפלאות החיים האלה ארציים מה

אני זוכרת את מוצרט עם הסימפוניות הראשונות שלו. הוא פתח עולם או מלואו, פתיחה כבר לעולם יותר מורכב אך עדיין שופעה עונג הצלילים ועוצמת נמילים ששרים. המרכם המושלם שתזמורו לימד אותי את צליל המורכב אך יוצא על פסח אחד בלבד של הרמוניה ושנושאית מסרים סמוים שלהם החלטתי לחקור. המשך לימודי היו, לר רק לי, את המחקר העקר הזה למה למעשה כול כך הרבה יופי בקבוצת צלילים מרוחקים אחד מהשני במרוחים הרמונים ...

המחקר הוא נועד רק לזה : להבין את תחושה היופי שמסתובב לנו בבטן או בנשמה.
השנים האלה עברו ואין צורך להתוודות כאן שלא מתאתי תשובה. אבל בדרך, הפנמתי אלפי צלילים, אלפי רשמים...המשכתי להפנים את הפליה הראשונית על ידם של הילדה הבטולה המגלה את החיים ואת תחושותיה דרך יופי של הצחילים.

השנים עוברות. אני ממשיכה לזכור את מוצארט כאילי הייתי יושבת על ברכיו עדין אבל כבר אישה בוגרת כאן.

&NR=
O mio babbino caro
תפילה של נערה לאביה שמתחננת טליו למען אהובתו.
babbino זהו אבה שלה ...לא bambina car.. כמו שהרבה טועים
לא, זה לא מוצארט, זהו פוציצי הפעם. אבל מוצארט עוזר לי להתבגר יותר.

הרגשות חוזרות, נשיות מכול רבב. רגשות הוכות לתהור ומתהר. התחברתי שוב לעולם אשר בו צומכים מדחש את תונרם עוצמתם, אומנתם וראישיונם. דברים ניראים פשוטים יותר

אב באו בטהובן, באךת דביוסי, פוציני וברג ...אלבן. עם האופרה שלו wozzeck המאווה כול כך את קישלון האדם סתול אדם.

העולם הוא מקום אכזר.. נס של יופי ופראיות ....שערה תמיד נחכת בתוכינו...וכול צליל נכון שאני מגלה בתקופות אלה אהיו המקבילות שלי סרגש..אך עדיין נושאות את אותו מסר בידיוק....למה יופי ?

כול חיי חצויות בחיים של מוזיקה\ בגילוים חדשים ועוד צעד קדימה פנימה...למה כול כך יופי.

סיסל ברבבייון היא לא רק שרה, היא לא מספיקה לחייך כאשר היא שרה...כול הדרך ...ראוים שהיא כול כך אוהבת את צליל שה ופך הוא אותה. היא מאושרת כול כך וניכסים לזה על החיוך על הצליל ראשון. אובסביה מחודשת שלי...רצה אחרי האוצר החשש הזה....בואו שוב לשבת בבטן של אמא, לנהב של חלב ודבש, להיתגל חזרה בתוך את הים אמא ראשה הכול יכול.

פשטטי את כול בגדיי מנפשי היום וקיבלתי את התשונה שלי כי למה יופי ? כממינה נולדנו

&feature=related