סיביליזציות הן אלה שחובות שינוי
מהות השינוי הזה נישאר להבין במידה רבה
היסטוריה פועלת כמו משקפת שעדיין אנו לא יודעים איך לכוון אותה, קרוב מידי רחוק מידי
רק מדי מצליחים לכוון מדויק ועוצרים לרוב - לרגע בלבד - על כאלידוסקוף רב צבעים ברור וחד.
יוון היא הבסיס עד ימינו של סיביליזציה המערבית שהיא בעצמה ירשה ערכים והושפעה רבות על ידי הסיביליזציה המיצרית. לא לחינם היום קיימת משיכה עצומה כלפי האיזור וההיסטוריה של המקום הזה.
אבל היתה קיימת גבול ווירטאלית אולי שעצרה מזרחה ולא ידעה להשתכל - או לשעול - ערכים משכיניה : מזופוטמיה שבתוכה נטעה היהדות
אפשר להבחין בנתיב נוסף שהתחיל להיות קיים רק הרבה יותר מאוחר : נתיב שהנצרות כבר לקחה ולכן, התקופה הזאו מרתקת באותה מידה : הנתיב של מאשי הצלב. כי רק כאשר אלה, הנוצרים התחילו בהמונים לנסוע למטרה אבג מלחתי לכיוון המזרח הזה, נפגשו מחדש את הסיביליזציות המערביות והמזריות. רק במפגש הזה בין אטונה לירושלים, היכירו אחד את השיני והתוצעה ניראת עד היום.
לפני 14 שנים. 10 באוקטובר 2009 בשעה 15:34