כמו כול דבר ...
התמכרתי למשחק של השרדות הישראלית ...ואחרי העונה השניה, הלכתי לחפש את המקור...גישה של יהודיה תומרו...ואז התאהבתי בגירסה האוריגינלית ממש...הרבה יותר עצמתית מההעתק שלה המקומית שבעונה אחרונה הם נלחמים כדי לזכות בתואר : ממההכי מטומטם של העונה...
אבל זה לא העינין...
תמיד הייתי משוכנע שהמציאות גדולה מכל דימיון...הבחנתי בסרטים, במחזות אם כן מתרחש על בדיד אירועים שקרו באמת. בדרך כלל, הייתי קולעת בול
בגלל זה התמכרתי למשחקי מציאות, כי בעיקר רואים אנשים שנחשפים ממש...ואז, מה יותר מענין מחברת אדם..איזה אינטנסיביות לפעמים...
יש גם המון דבריםשרצים מתחת לחוקיות שהיא נבחרת למשחק, אבל הדינמיקה שלה מראה מה הערגים זבהם האנשים דוגלים ומה קורה כאשר הם נעמדים מולם. סוף סוף, בנית המתח בהשרדות נישאר עד הסוף ממש ....לא מסיבות של מקריות אבל מהגורמים האנשים...ממש כמו משחק כדור רגל ...
אז בואו נגיד שההישרדות הזה, זה כמו הכדור רגך דלכם חברי....ושמה, פלא, אבל לא מפתיע אני לאט לאט אלמנטים של השרדות חברתית גרידא...אני לומדת!
לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2009 בשעה 18:57