המתת השור

אני צריכה שקט
ושקט אין לי
כדי לכתוב אני צריכה אי שקט
אבל כדי לכתוב עך האי שקט הזה, אני צריכה שקט
לפעמים, המשפטים מתגלגלים בראשי בקלות ואני מצליחה לשים את האצבע נכון על כול מילה כמו סיכה שאיתה נועצים על הזבוב בקיר. כול מילה קולע בול ואיתו, יש מלא ניחוחות שמשתחרות ומבאיים את המחשבה למחוזות מרובות

בעיקר, אני זוכרת את הפנים האלו שאני לא מצליחה לזכור. הוא עבר על גופי כמו מסאית על כביש אך אני לא זוכרת את פניו. אני מודעת ליותר מדי רבדים של עומק. זו הדרך ההמוח שלי בנוי. אנחנו לא מבינים עדכמה אנחנו תוצעה של הסובבים אותנו...אפילו בילדות המוקדמת. בזה, אין חדש. מה שחדש זה ללכת להסתכל מעבר לשביל האור.

בגלל זה, הכול נכון ביחס לבן אנוש
במילים אחרות, בני אנוש הם בעלי מדעות ותת מודעות
השאלה אם לחיות יש גם את שניהם ?