אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 8 בפברואר 2010 בשעה 20:45

היו המילים שעלו לי לראש בסוך הלילה הלבן
הזה,ולפעמים צה הם מסכמים את הדברים את כול מה אתה ברגע זה בידיוק, את העצמה של תחושה, את העמק של התשוקה
לא רציתי להיות אחרת משפחת מין נקודה וכול חושיי היו מוכנים להכמיהה זו. כמו אור צח וזח.

זה לא בא בקלות. או יותר נכון זה לא נבלע בקלת.
יש אלה שרוצים ורק רוצים. יש אלה שעושים אך לא רוצים. יש עוד שרוצים, עושים ורצים.
הבנתי את בבילבול הזהץ עשיתי מן סדר א ק א שביתה כללית אם תרצו. לא יכולתי כבר להתמסר למה שלא נכון.

אבל זה נישאר עדיין כאן ותמיד, עוצמה של גחלים לוחשים. זה בא בדחיפה, זה דופק בדלת,לפעמים מישהו הצליח לשים את הרגל אבל גם ידעתי לסגור את הדלת עליו.

מה ס"ה"כול רציתי להבין. שזהו מי אני ושלאט לאט אלמד להיותי להחיותי ולדעת לקבל כול מחיר שזה ידרוש ממני


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י