לפני 14 שנים. 10 בפברואר 2010 בשעה 9:08
הוא עינין פנימי בלבד
הלב מבין כאשר מגעים לגבול שלו.
יש שהיו צריכים ללמוד אתזה בעל פה כמוני ז.א שקודם כול, זה מגיע לראש, אחר כך זה הופך לתחושה פנימית יותר מוחשית.
העינין עם הבדסמ הוא שמשחקים תמיד עם הגבולות האלה, מגרדים שמה איפה שזה כמעט כואב או כמעט עובר
למתוח את החבל. זהו הבדסמ בשבילי
אבל לזה, צריך פרטנר נכון
אני מדמה אתעצמי הרבה פעם לחייה, לסוסה ברה
זה פשוט מאוד. יש רוכבים שאני זורקת אותם על הרכיבה הראשונה, על הטאץ דאון הראשון על הגב
ויש אלה שאני יודעת שישארו יותר זמן על ה גב
זו החלטה שלי ושלי בלבד
אני שונאית כוחניות בכול צורה שלה אך אם אני טיפשה מספיק כדי להשתכנע בראש שזהו הדבר, המילה הנכונה במקום ובזמן ספציפי מסוים, אזי אני בולעת את הגלולה המרה/מתוקה
כבוד הוא עינין פנימי בלבד