לפני 14 שנים. 22 בפברואר 2010 בשעה 7:27
דחוס לפעמים
שנדמה שעבר יותר זמן ממה שעבר באמת.
הלילות שלי לא שקתות בזמן האחרון. אני כול כך חולה שאין לי כוח לקום וללכת לקנות את התרופות הרלבנטיות למצב שלי.
כש הייתי ילדה בפריז, הרופא היה תמיד בא הביתה....לא ההיפך כמו כאן. דבר שגורר מצב די אבסורדי למדי: אני חולה, לכן אני במיטה, לכן חלשה מידי בכדי ללכת לרופא כדי שהוא יוציא אותי מהמיטה...לכן, אני חולה....וכו....
זמן האהבה הוא שונה בלכת שלו מזמן השיגרה. שעות הופכות ימים ואלה הופכים בקלות לחודש באינטנסיביות שלהם. נידמה שהוא תמיד היה שמה - הוא האלמנט החדש- זה שנכנס אלי מדלת האחורית . בגלל זה, לא שמתי לב, ושחכתי לרשום את התאריך של הקאלנדר האישי החדש שלי : שמש חדשה לתוך עולמי