לפני 14 שנים. 3 במרץ 2010 בשעה 23:09
איננה קלה עף פעם
כשהיא מגיעה במוקדם או במאוחר, היא תמיד כואבת במקצת
פרידה יכולה להוביל לשאלות עצמי או לא, היא תמיד נושאת משמעות של שבירה מהאדם שמתרחקים ממנו.
היא לא בהכרח נושאת משמעות של ריק פנימי אבל כן של שקיעה
הריחוק מגיע כמו אופק עך נוף, נותנת פרספקטיבה לכול ולקול הפנימי
הרגעים הטובים עולים לעיתים יותר טוב יותר מאוחר, כמו אחרי צלילה שאוניה שממנה נותרים על קצה הגלים את השרידים של הקשר. בהליכה מאחד לשני, בלקיחה מה שבולט מהמיים, שומרים ליד הלב את הזרכונות, טובים או פחות, שבאים ועותפים את הלב בסימנים קלים, כמו כמתים מסביב החיוך הנישאר
איניני פנויה לקשר גם כי נפרדתי וגם כי עוד לא לגמרי . יש לי מתען עודף שאותו אני צריכה ללכת ממנו לפני שכול אופק יזרח מחדש