המתת השור

ירושלים הרגה אותי עם העליות וירידות שלה.
אני מוצאת אתעצמי נכנסת למיטה עם החתולה שלי שגם לא אוהבת עליות וירידות
היא מתחילה להיות זקנה החתולה שלי.
מצאתי אותה באולפן למטה בחניה...היא הייתה כה קטנה ...השיניים שלה היו יותר גדולות מה ארש שלה מרוב שהיא הייתה רעבה...היא פחדה נורא להתקרב אלי אבל היא הייתה כול כך רעבה ששחכה את הפחד שלה ויללה יללה עד שהבתי לה טונה.
היא שרדה רק בגלל שהיה לה כוח לשרוד. היא איתי עד היום.
למה אני אוהבת אותה במיוחד ? כי היא ממש שרדה ממבת בטוח. כי אני מודה לה על זה שהיא מלתה אותי בהרגשה החיובית הזו שעשיתי משהו טוב למשהו, למשהו...שנתתי חיים, שנמנעתי מעוד דבר עצוב בעולם הזה וצבעתי את הימים האלה שהיא אוכלת דג ויושנת על קשמיר צבע של אושר קטן וכה שברירי