היו היתה בחורה נחמדה, לא כול כך צעירה אבל היא התחילה מאוחר.תמיד היא ברונטית אבל יום אחת הפכה לבלונדינית. ככה יום אחד, אחרי מחשבה רבה על הנושא.
על נושא אחר היא הרבה להתעמק על מנת למצוא תשובות אבל תרם מצאה. אפילו היא תמיד ידעה שיש שאלה, או שקיימת בכלל דבר כזה. כי היא לא ידעה עדיין פרוש המילה existence....
היו היה לה יכולות לחשוב ימיה, שמאלה, גבוה למטה..אבל היא לא ידעה למצוא את יד ימינה עם יד שמאלה...היה לה עוד הרבה מה ללמוד.
אז היא סידרה את העולם כפי שהיא יכלה ורבים היו הרגעים שהיא מצאה ידיים לא במקום...
אז היא פתחה שיטות משלה. שיטת ההלוך וחזור....ללכת הבהתחלה מהר, ברוטאלי וחתוך כמו קרח. האחזרה היתתה תמיד יותר קשה מפעם לפעם. עמדתה הייתה לא להתגגל מעלה למדרגות אלה להוריד עוד אחד ולהתחיל משמה...שמה יש נוף יותר רחב אומנם אבל בכול זאות זה הפך ליותר קשה כול פעם.
היא לא היתה חסורת אומץ,, ההפיך רק אפשר גם לקרוא לזה מזוכיזם. או צורה אחרת של אותו דבר....אבל קוראים לזה...זה בטוח...
שיטות הפרידות. לא שזה יקרה קודם ואז הפרצוף הוא על הגבר משמעים את המסר...אלא העובדה הפשוטה הזו : אהבה זה דבר שבא והולך..ואין מצנח לדבר הזה, אפילו אחד...אהבה באה והולכת...אזי שילך ....זה הטבעה שלו. ואם אני גורמת לדברים להתקיים, יותר כדי לנצח את התזמורת מאשר להיות אפילו את הקנר הראשי...
כן הוא יחזור אליך....הוא ישמע את כול הסיבות שתשמיעי לו. והוא ילך על זה עוד פעם,,,כי בכול זאת, יש משהו בה...משהו...
אבל היא תחפש מקום עוד יותר צר בלב שלו. היא גדולה כן....יש לה חזה של מרילין, אחוריה שאפשר לצפות לעתיד ממנה ...מטר שהוא מספר כפול כאשר מדובר במותניה ....אבל מקומה שמה קטן מאוד...היא לא יכולה לקחת הרבה מקום...יש אחרים תמיד....וכמה קטן הוא ....
המשך יבוא
לפני 14 שנים. 5 באפריל 2010 בשעה 20:00