ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 12 באפריל 2010 בשעה 5:47

מזה שהדמיון שלי כול כך מופרז והמציאות לעוקבת נכון אחריו
אני יכולה להיות כול כך פראית.
אני מניחה שעם התמיחה הנכונה, אפשר לפרוץ גבולות. זה לא תמיד קל, גם לשולט גם לי..אבל אני מניחה שזהו הסוד של העינין.
אני מקנא בזוגות שכן מצאו את נוסחת הזהב שלהם. מיניות עשירה ומגוונת....עם סיחות ואהבה.
מעבר לזה, אני לא בריאה כמו שהייתי בעבר. הגוף שלי מורד בי...
אולי רק מחסום אחד להוריד ...והכול יהיה בסדר.

אתמול בערב, צפיתי במקצת את התכניות של יום השואה. משנה לשנה זה נעשה יותר קשה לי ...בכיתי עוד ועוד ...אני לא מבינה איך אנשים יכולים להיות כאלה נוראים לאנשים אחרים

whipper​(שולט) תמצית החיים - כתבת על קצוות. דווקא ביום הזה.
הקשה.
התמיכה, החיבור, ההערכה וההפריה ההדדית -
הם פרס. הם נוסחא הכרחית לפריצת גבולות.
כמעט כל הגבולות.
למיצוי התשוקה עד אחרון רבדיה.

לאחוז בחיים. עד הקצה.

ולהמשיך לבכות יום אחר יום אל מול הנעלם הגדול.
איך קרה? איך אפשר?

חיים של קצוות.
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - מה יש מאחורי החיוך Big?
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י