סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 16:02

שמתמסרת טוטאלית
היא קיימת כאן וחיה את השליטה עד הסוף, בלי בושה בלי צנזורה
בדסמ בוער בעצמותי ואיני יכולה לחיות את זה כאת
כי יותר מידי בעיות לוקחות לי את האנרגיה. כי אני לא במקום הנכון
הייתי רוצה ללכת עד הסוף כמו שהיא עושה
אני יודעת שאני קשה ביותר. צעד אחד קדימה, צעדים אחורה
ריקוד מפוחד של טנגו לא לבד
אני מעריצה את זו שמתמסרת עד סוף, אמיתית ממש, מעוררת קנאה
של אלו שעושות את זה רק לשם אגו.
יום אחד בקרוב אעשה את זה
התחלתי יום אחד
והפסקתי כי לא הייתה לי ברירה..
החיים אחוזה עדיין משכה לי את השערות
שמה, אני כואבת את הסבל של אחותי
אימי לא בקשר כבר. כמו מתה. ושוב ושוב, הכאב יוצא לה.
כול עוד שהיא חייה, הכאב הזה ימשיך.
אנחנו מחקים כנירא שהיא תמות.
אזי, זה לפחות יהיה בטוח. היא לא תרים טלפון אף פעם יותר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י