לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 25 ביוני 2010 בשעה 11:29

je suis pas passee cette derniere semaine par de veritable moment d'agonies et de volonte de me jeter pardessus un pont (bien qu'il n'y ai pas a e jerusalem)
et de meilleurs moments qui ressemblaient a l'alumage d'un starter de voitures fagiguees -))))

par moments, tout mais absolument tout me parait noir et negatif, un sentiment terrible que la vie n'est que souffrance (l'ascendant scorpionn'oubllies pas !) et il me pese ce sentiment encore plus d'autant plus que parfois, par le passe, j'avais des moments de bonheurs simples, nourris par une dose encore non entamee d'espoir.

je ne sais plus ou le bonheur se situe. ou plutot, je ne sais plus trouver le bonheur...ou ce qui pourrait me rapporter un bonheur calme,tranquille, non ronge par les regrets,les remords, les echecs, les angoisses, les coleres, les rancunes, les silences et les morts deguisees....

ces trois a cinq dernieres annees ont ete des annees de pures agonies....de ces agonies qui vous arrachent le coeur et vous laisse ses fibres a vifs.....et la vie qui vous semble plus douce s'efface devant une mer violente de turbulences,de punitions et d'instabilites......

c'est le monde je crois des gens sensibles....aussi...cette hyper souffrance qui vous empeche de recouvrir d'un confetti d'etincelle le tableau noir de la vie...c'est cette sensibilite la qui rend aussi plus humain,plus profond,moins egoiste...mais c'est une sensibilite a double tranchant

j'aurais voulu arriver a une recette qui consiste a pouvoir rediger un mode d'emploi plus varie vis a vis de la condition humaine.,..mais je suis encore bloquee, au stade d'aujourd'hui a la basique question de comment pouvoir soulager une simple angoisse vraiment?comment pouvoir alleger une simple douleur, celle qui ressemblent aux douleurs existentielles.

et puis, il y a l'adage de la pita....le pain ecrase en hebreu....qui me semble si bien decrire la situation eventuellement de nos egos feminins specifiquement....combien d'annees a t'il fallu effectivement, que les femmes de notre generation fassent elles d'erreurs dans leur vie pour decouvrir le veritable choix de leur liberte : la liberte de choix ....

chapitre premier -)))) !

הבוס שלך​(שולט) - אני מקווה שהפרקים הבאים יהיו יותר אופטימיים, ובלי מחשבות על גשרים (יש את גשר המיתרים, דרך אגב, אם כי לא הייתי ממליץ עליו. חוץ מזה, לפי המסורת המוסלמית ביום הדין יהיה גשר גבוה מעל נחל קדרון בין הר הזיתים והר הבית, משם יפילו את החוטאים).
חופש הבחירה הוא בהכרח גם החופש לטעות. לא רק נשים טועות, כי אם כולם.
שיהיה לך יום נעים.
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - לפחות, אחות פחות מטומטמת אחרי קריאת הדברים שלך -)
וההערה האחרונה שלך בהחלט נכונה...יש לנו נטיעה לשכוח את זה קצת יותר מידי
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - מהאיפה הצרפתיתצחה שלך?
לפני 14 שנים
מכור​(נשלט) - ערב טוב,
הצרפתית שלי היא רק מבית ספר. אני מבין את כל מה שאני קורא, אבל אם אדבר, בטח תמותי מצחוק.
כל טוב לך.
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - זה הרבה להבין
וזה נחמד לנסות לדבר
אני יודעת שזו שפה קשה
כול טוב
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י