המתת השור

בעולם הפרסום/פוליטיקה אשר בו אני חייה, הצורך בצל הוא החיוני ביותר
d'ou la necessite de l'ombre
האור מביא אליך בעיקר את תוצעות העוצמה : העליות החדות והמורדות המפתיעות.
נפילה היא כמו מוות, אתה אף פעם לא מתכונן לזה ממש או אפילו ממש טוב. אחרי אור הזרקורים, מאט נשאר מן האגו כאשר אתה נופל מחוץ לחשיבות עצמית. בגלל זה, זו נוסחה כול כך גברית. האקסיומה של פעילות קודם ומחשבה נובעת מכוח הפעילות

בעבודה, בחרתי/הבנתי שכדי לי להשאיר את האור הבוהק למנהל שלי. אבל מכוון שאישה אינה נטולה מחוש האמביציה אף פעם - בידיוק כמו כול אדם ואדם - המשכתי לפעול בשקט לנגד אבל בעד אמת שתמיד נשארה נעמנה לעצמי : סוג של צדק, סוג של פתיחות, סוג של סובלנות ובעיקר אמפתיה. המחיר האישי הוא עצום בענין הזה ולא תמיד אני מצליחה להשלים איתו. אבל לפעמים, אני רואה את הפרות של הפעילות שלי.

בעולם הברוטאלי כמו זה שיש לנו פה בארץ, במיי שאינם מוגנים כמו שהיה לי פה בארץ לאומת צרפת, למדתי שכוח היושר הוא החשוב ביותר. אם אתה גלוי במעשיך, אתה חזק ביסודותיך.
מדובר במהפכה של ממש בשבילי....איך להיות גלוי כאשר אני יודעת שהצל הוא המקום הבטוח ביותר ....