המתת השור

24 שעות עם הפסקות באמצע. האחקות לא תרחו להגיע ואפילו תודה לא יהיה לי
גם תודה לא יהיה ממנו. הוא הפך לגמרי את התמונה וכמה שיותר נותנת לו כמה שפחוט השיבה נרגשת. זהו מן תקלה בסיסית בזוגיות שלנו
אני חשה אתזה כמו foodchain ואני בתחתית שלה ז.א שניזונים ממני והחובה שלי היא לספק את סחורה

אחד התקופות העשירות ביותר שלי . בתור חודשים אעשה 150000 שקל וגם הבית שלי נמכר בכפול מחיר. אבל אסור לי לקנות לעצמי בגדים ו/או לקבל מתנה כול שהיא.

איך להסביר שנכנסתי למעגל כזה של ניצול טוטאלי.

בא לי לקחת סיגריה. יש משהו כול כך אביוזינג בדבר הזה.....

אני בתחתית חיי בעניין הזה. נאכלתי תמיד על יד הסביבה שלי. אני רוצה כול כך את ההפיך כיום. מחכה לגבר שיבוא ויבין סוף סוף את הצורך הזה.

התשדיר של ערוץ 10 כסיכום לשרפות הכרמל היא חזק ביותר. המוזיקה, הקצב, התמונות מרהיבות. אבל יש מרור עמוק מאחורי התמונות האלו...האוכלוסיה הזו ננטשת בשטח. כמה שיותר הזמן עובר, כמה שיותר הישראלים מבינים אתזה. מוטיבציה 10, תמיכה מינינום
פשוט ישארבלוף גרידא

התמונות של ביבי במסוק שמשהו שומר עלינו מלמעלה הן פשוט בדיחה. פה, הכתובת לא היתה על הקיר...דאגו לחזוא עליה כול כמה שנים בצבע מחדש....כול אחד עבר על זה שוב ושוב אבל רק צחקו
השאלה הנשאלה: למה ? פשוט למה ? איניני מבינה את הזלזול הזה.
נירא כמו עוניה שהקברניט עזב אותה מזמן.

אני זוכרת את הקריאה של הספר של אמוס אילון על יהדות גרמניה... על הקריאה הפסיכולוגית של הרס עצמי של אותו עם ההוא ...נירא לי שצריך ל'קרוא את התמונה באותו דרך.

לא מזמן, היה לי קשר מדהים עם איזה שהו גבר צעיר...קצר היה העניין עד שאמרתי די. חכם מאוד היה. רק אהב אחרת. לא כשר מבחינתי. אבל לא רק זה. במצב כזה של קילקול, אין הדברים נתנים לתקנה. ולא עלי לעשות כך...אם בכלל.
בכול זאת, מאחורי התיאור האומלל של חייו, זהיתי משהו שהפחיד אותי רבות : החוסר יכולת לזוז

כמה שאנחנו תקויים לפעמים בחיים