המתת השור

לומדת וחשה ..או יותר נכון מפנימה שאושר זה ענייו של הרגשה...
וליבה של ההרגשה הנס זה היא בנויה על אהבת עצמית או אי האהבת עצמית.
זה נירא פשוט אבל לא כול כל פשוט.

לומדת וחשה ...שאם היה לי קו ברור עד כמה נס לחיות ממש, הייתי משתדלת להפוך את הפירמידה על ראשה וחייה איחותם ולא את עינויהם
אבל למה אלך לי בקלות לחוש שאני הולכת על הפוך כאשר זה מרגיש טבעי ללכת דווקא על הפוך. אם התרגלת ללכת על הידיים, למה ללכת על הרגליים.

טוב..אני יודעת שבמקרה שלי, מבקשים ממני רק ללכת על ארבע אבל זאותי סיפור אחר...

למה איניני מוצאת את גבר-שולט חלומותיי
חכתי לו ככ הרבה זמן שלא מאמינה יותר

מעדיפים תמיד לחלום על פני פני המציאות נכון
לפעמים עם קצת עזרה, אני מרגישה שבכול זאת יש קצת שיפור
התחלתי להבין

אתמול, האמנתי כול כך באהבה, כול כך חשתי בה, שהתכנסתי לגמרי בתור הדמויות של הסרט וחשתי את אהבתם לאחד והשניה כאילו הייתי שמה...
האמת שהטסרית היה כול כך מקורי ...ניחשתי שהיה מדובר במקור בהצגת תאטרון...משהו בקצב הדיבור ויופי של הטקסט
הדמויות....המוות הבאה לקחת מיליונר מצליח מחייו אבל, כאשר הוא מתלווה אליו בימיו האחרונים שלו, המוות מתאהבת בבת של מיליונר
מנקודה זו, מסבכת הסיפור בבליל של סימבוליזם אבסורדי פיוטי שהופכים כמעט כול מש]ט ומשפט לשרשרת פנימים...

מה עושה כאשר גבר המוות מתאהב בחיים? המוות מרגישה יותר מה אלה חיים...ובין היטר בוכרת בהם....וניהיה אזי יותר אנושי ?

difficult to let go right John?