הודעתי לבן אדם שהיום אני נפרדת ממנו.
צעד אחד נעשה והוא צעד חשוב
השוטה שלו היא של להתיש ..כוחניות ...הרבה בא מצורך לא להיות ננתש אף פעם...הביטוי : שימוש באנשים
הוא לא רע...הוא לא מתאים לי ואני רוצה לבנות את חיי בחזרה
הטיפה שעלתה על פתח המאס היה אותם בחורות שהוא הביא בבית
זה הרגיש משפיל לי, זה הרגיש לא מכובד לי...לא בוגר לי ולאישה שבי...
התירוץ שלו היה - הרי יש תמיד - זה היה כדי להרות לך בלה בלה בלה...
מענין שלפני יובל אבא שלי השתמש באותו תירוץ עם אימה שלי : היא עשבה אותו בסופו של דבר
חוסר נאמנות היא בסופו של דבר מרגיש כבגידה. היא אחת הפצעיים העמוקיים ביותר במערכת בין בני אדם.
אני חופשיה לעצמי. שיחררתי את המחויבות הפנימית שהרגשתי שהיתה לי אליו
היום, אני מתחילה להיות אדם חופשי....עם כול הכאב ו השמחה שקשורים אליו
יום ראשון של שארית הימים
לפני 13 שנים. 25 בינואר 2011 בשעה 14:52