Malta
הייתי שמה
מקום מעוד קטן...אי למעשה. עם חופים של אבנים עגולות.
לא היה הרבה מה לעשות אלא לרוץ אחרי איזה פיניקי שלא רצה אותי אבל הספיק לתת לי אורגזמה אחת שבא מאהבה
זה היה עוד פעם בריחה קדימה ...אחרי תקופה ארוכה של עבודה נמרצת...ושנתן לי כזה חיות אבל לקחה לי כול פיסת אנרגיה..
גם השם הזה היה קורץ לי פתאום אחרי שלורה נשעה לשמה ....כול כך צעירה לורה אבל כבר נשלחה למלטה כדי לשמוע קונגרס על סטיסתיקה.
אותה, הייתי אוהבת כמו תייר שעובר ליד הפסל שאפרודיטה ערומה..רוצה אותה אבל עובר אלעה...
כחמה עם סוג כזה חוכמה...קשה לתאר סוגי החכמה...אבל היא היה לי את המוח האנליתי הזה עם שלישוב של רגישות אנושית של אישה
אני תמיד נמשכת לאיצורים היברידים. השילוב מרתק אותי
אהבתי אותה אהבה של פעם הראשונה...היא קרעה לי את הלב כמו אזטקי אכזרי.מתתי איתה מכאב....ונעלצתי לחיות מחדש.
עינין של לפני אחרי...
אז אהבתי כול כך,שרציתי לנשום את האיוור של מלטה שלורה נשמעה....כזה היה האהבה שלי אליה. מספיק לעקוב אחרי צדיה כמו הוויה דולורוסה שלי
20 שנה אחריה...עוד אני סופרת את הלילות. אלה שדבר נוגע באישה.
אני יודעת שתמיד, הבגרות שלי היא שמשכב גברים אלי. התחלתי לשהות בזה כמו צל למה שהייתי
אבל עדיין, גחלים נמצאים
ואתה הגעת אליהם כדי להעיר אותם
תודה
לפני 13 שנים. 1 בפברואר 2011 בשעה 16:29