פנה אלי גבר נחמד בגיל סוף העשרים שלו. אמרתי לו כמובן שאני בוגרת ממנו ומבוגרת בהרבה.
"אם ההיפך היה קורה, הוא כתב לי בחוכמה, " אני לא חושב שזה היה מתרד לי"
אהבתי את הכושר ביטוי שלו. הוא ידע לענות לחרדות, מענות, היסוסים למניהם שמתפרשים לאורך כול שיחת היכרות. היתה איזו התלהבות תחילה...ואז, חתכתי באופן ברוטאלי : זה לא ילך ....אמרתי לו. אתה צעיר מידי ....
חודש עבר בשתיקה. ושוב השיחה התחילה :" אני חולם עליך...מאונן עליך...אני דלוקה עליך..." היה כותב לי
"אתה קצת מאוהב אולי ? או קצת מאריץ ? או קצת חרמן ? " עניתי לו
התשובה לא אחרה להגיע : קצת משלושתם...
ברור שכבר ידעתי מה באמת....
סגידה היא צורה של אהבה שהרבה רוצים שיעריפו עליהם. אבל היא רק צורה של אהבה...למעשה, היא הצורה הפרימיטיבית והאינפנטילית ביותר בצורות של אהבה...
התחונה הזו שידעתי למשוך מימיי ימימיי היא תחונה שאף פעם לא אהבתי. חשתי שהיא לא כוללת אהבת אמת...חשתי שהיא לא כוללת משהו ממש אנושי....סגידה, נותנים ולוקחים. אהבה אינה באותה דינמיקה...
נסעתי בסוף אליו מתוך הרחות של תל אביב...הגעתי מאוחר בלילה...עוד אני בדרך, אני שואלת לעצמי :" למה עוד הפעם את נוסעת בדרכים ארוכים לחפש אהבה ? " הייתי כמו זונה לזיין. גם זה חיפשתי..אבל רק שמשהו יהיה מחובר אל קצאו השני....
אהבה עשיתי בשנים האחרונות רק עם החלק הזה של הגבר. הפעם האחרונה שזה קרה היה לא מזמן...אבל רק בגלל שהרהרבתי אותו 7 חודשים. ברגע שחזרנו על תדירות גבוהה, הזיין שלו היה לי כאופציה היחידה...ולא, כבר לא רציתי בזה. אהבה עושים עם כול הגוף...העור הוא העיבר הגדול ביותר של גוף האדם.... הוא בא לפני המוח בסקס, כן, אפילו לפני המוח .....
לפני 13 שנים. 5 במרץ 2011 בשעה 9:00