המתת השור

שהלכתי בלילי
בחדרון קטן, ממש גנבתי לו זיון
אני מסתובבת עם גוף כלפיד בוער.
אולי טעם החופש
או את החדרון הקטן עם המיטה הרחבה
כי היה רק מקום אחד לכיסא ושמה הוא ישב עירום עם הלפיד שלו בוער
קידמתי את פי ברצון ללשונו אווה טעימה...
ידעתי שמהר את פי הוא יוריד למטה
בזמן המציצה, הגיעה סמס
שיט " הברה צריכה להגיע עוד מאט" הוא אמר
הוא סיפר לה איזה סיפור
עוד אחת שבלעה מלבדי

מפרספקטיבה של שבוע כמעט נהניתי נורא
כאלי הפנמתי פעם אחת ולתמיד
את העובדה שהעולם חרא
ושמוטב להינות מזה במוקדם או במאוחר
אחרת יעבור את כול הזמן ואבכה על עצמי

יש לי סוג חדש של ייאוש בליבי
סוג כזה אופטימי שהוא משתלב עם נפילה תמידית
הפסקתי להאמין המן האנושי
מוטב לכן שלפחות אהנה מהמין
מה נישאר לי באצם

אני בסוג של נפילה חופשית
אולי התחלה של חיים
אולי התחלה של מוות
תמיד אני מחבקת את שניהם קרוב לחזה
ומין באמצע בא להפריד בינהם

אהבה ? או אהבה...הפסקתי להאמין בדבר
אולי טיפה פה טיפה שם...שגנבתי במיטה רחבה
כמו אחת שבאה לרוץ למרחקים דחוקים

קראתי בלוג שאם יורשה לכתוב
נגע לי באיוש, נגע לי בשידרה עד עצם הלב
fossile

אולי התמונה השו שאותה נזכרתי
בחורה צעירה בוכה על קבר.
בסוף יצליח המקצוע שלי
להרוג אותי סופית
et puis c'est tout
on en parle plus