אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 12 שנים. 24 בספטמבר 2011 בשעה 20:39

יש לי עבד עכשיו
זה פעם השניה שיש לי עבד. זאת אומרת שאני מלכה כמעט בתולה.
אבל הוא הולך לקבל את העונש הראשון ביום שלישי והוא יודע למה

ראיתי אותו היום בווידאו צ"ט ונזכרתי בעור השחום שלו, ברכות של עור, בטעם שלו, בזיין שלו. והוא מטריף את החושים שלי
אני חוזרת לחיים.
הוא הראה לי את הלשון שלו, ונזכרתי בחום שלה על הערווה שלי, על הפנים שלי. אמרתי לו : אני אבכה הרבה....לא להבהל" ואז הוא אמר לי:: : אנחם אותך כך...הוא התקרב אלי וזה הנשיקה שלו, לשון על הדמעות שתרם זרמו. הרגשתי את המגע על הפנים, כמו כלב שבא ללקק למאסטר שלו ....
המגע הפתיע אותי כול כך שהשתתקתי...והוא ניצל את הרגע הזה כדי לנשק אותי עמוקות.

הנשיקה הפכה לוהטת יותר ויותר ורציתי לאכול לו את הלשון בפי...החזקתי בכול הכוח באוור הקשה והרטוב...נשיקה תובענית, כאילו רצינו לבלוע אחד את השני

נשיקה ארוכה כמו שירת הבלי די של פרסיפל של ווגנר. הוא ניהיה קרוב וקרוב יותר והמוזיקה שנגנה ברגע הביא אותנו עוד יותר אחד בתוך השני. ברגע זה, ידעתי שהוא מנשק אותי עם כול התשוקה, כול העצמה של המוזיקה שלא נגמרה והמשיכה ללכת , עוד ועוד בחלל של שני המאהבים האלה שמגלים את החושניות מחדש.

לעשות אהבה זה כמו בפעם הראשונה כול פעם אצלי...והוא גם כן. כך רטטתי בחושיי, בתחושותיו
רציתי לדבר, רציתי לתאר לו...לא יכולתי..כוח מעלי הכניע אותי ולא התנגדתי לו.

נשיקה של גבר לאישה. בריאה חדשה. שחר ושקיעה. טל טבע רעננן של הבוקר, גשם ראשון , חיבוק של מאהבים ששוקעים בצלילה המשוטפת שלהם....שלהם ...אחד

איקרוס​(נשלט) - זה תיאור יפה מאוד
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י