עברתי מן פוגרום ב5 שנים האחרונות.
כול חיי , כול כולי, כול נפשי
אה כן ...מוניקה בלוצי כה יפה...
האישה בהתגלמותה
אבל היא גם מאפינת כאן חיים של אישה בצורה קצת יותר עמוקה...למרות שהסרט אינו כול כך טוב...
היא גם שיחקה בצרפת צינה ממש עלים של אונס שבעלה Cassel היה לו הבמאי....גם מענין
היוםי שלה נשחת בצינות האלה...היופי האלוהי שלה משחרר את כול האלומות שיכולה להיות תמון באדם ובחברה מלוכדת על ידי הרס...
ברמה האינדיוידואלית, יש גם את הקנאה הטהורה....
כמה יופי יכול להיות נשחת על ידי יד מכוונת....
כמה עצוב...וכמה מושך גם
השתכלתי על צינה הזה של האונס אין ספור פעמים...כמו נמשכת כמגנט לאלימות המינית הטהורה החייתית הזו. דבר שלא הייתי רוצה לחוות בשום דרך אגב.
אבל בקשר אלי, כן לחוויתי כול השנים האלה את אלימות של חברה עובר עלי כמו רכבת מהירה שרוצה לשחות את כול פיסה טובה בגופי, בנשמתי
אין צורך בפרטים
זה לא מענין את אף אחד
המלחמה כמעט נגמרה בשילי...האומנם ? יש את השלב של הבניה מחדש עכשיו. ולזה אני מקבלת עזרה מאנשים אדיבים
ישנה מסביבי אלה שמאמינים ומנסים להחזיר לי את האמונה הבסיסית הזו.
מי שלא היה שמה אינו יכול להבין, אולי רק חלקי
אכתוב ספר בקרוב על זה
יש אלה שישאלו : בשביל מה ?
אולי כדי לגרש את השדים ממש
השדים האלה שניכנסו בחיי והפעילו את ההכול בדרך.
הייתי ילדה נאיבית הרבה זמן. ראיתי את הכיעור את ההרס בעיניים מאוד מוקדם והבנתי את הקיום הזה
למה ? במיוחד למה זה לא הרס לגמרי את האפטימיזם שלי הבסיסי בחיי...
בבסיס הזה, האנשים לא משתנים. או אלה שמשתנים הופכים להיות ממש שונים ממה שהם היו קודם....או עוד יותר בתוך מה זהם היו קודם
יש את שניהם בי...למה ? ככה...ככה אני בנויה...אני מחזיקה באמוד התווח שלי חזק חזק ובו בזמן אני הולכת עם הצונמי, מכירה בקיומו.
במקומות האקסטרימים האלה, אני חושבת שאפשר להכיר את החיים מקרוב, אבל מקרוב כול כך מסוכן שלא קמים מזה אולי
האם זה נחוץ? איניני יודעת אבל הייתי שמה
ואני מתחילה לפסוע בדרך האחרת, לאטי, לבדי, עם צמיחה קטנה בתוכי כמו באביב חדש. ביישן, עוד חורפי, קור עדיין על הירוק העולה ומבצבץ בין הזרעות המתות של עץ
אבי נפטר ב22 ליוני לשעבר. לא הכרתי אותו כול כך. אבל לילה אחת אחרי מותו, אחרי שובי לארץ , חלמתי עליו.
תיילתי שמה בקוסמוס וחיפסתי דבר מה ...חיפסתי...זה הדבר החשוב...שאלתי שאלה למישהו ...המישהו הזה היה אבי שהופיע שצורה של מלאך
כנפיו היו שחורות, דמות חשוכה אבל אבי הוא היה
שאלתי אותי : " אבא...מה הסוד של החיים ?
הוא ענה לי : אהבה
לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 17:13