המתת השור

כבר שעות בוקר
האור מבצבץ דרך הגג
אנחנו עייפים
כול הלילה לא עשינו אבהבה ממש...אבל עשינו אהבה עם כול מה שהיה אפשר.
"את קטנה עכשיו " הוא אומר..." אני גדול עליך"
אני יודעת אתזה
אני מרגישה אתזה פתאום. לא ציפיתי....אבל אני קטנה...
גבר אחר קורא לי ילדה...הוא צודק...
הוא לא ממש הכאיב. רק קצת עם סטירות מצלצלות...אבל אני לא ממש בוכה כמו בעבר.
הזין שלי ענק בתוך הפה שלי
אוכלת אותו כמו מקל בשרני כול כך...כוח הגברה בפי...אני אוהבת אתזה ומחזירה לו בתאבון
ואז
הוא הופך אותי על הגב, מחזיק ביד אחד למעלה...וצובת את הפטמות מספיק כדי שארגיש את החום הבוער...
גופי מטוח כמו מוכה חשמל...מכף רגל עד הראש.
איני יכולה להיות אחרת מאשר שלו...
התמסרות
טוטאליות
אני אישה
הוא המאהב שלי...של כול הזמנים...שידע לנגוע איפה שטרם נגעו....
יודע ללחוץ על כול כפתור של נפשי
ניחש אותם.
לקח שנים
אבל הינה, אנחנו שעות אחד בתוך השני כמו סיפור שלא יגמר....טרם התחיל...אף פעם לא נגמר...חיבוק בלי די עד הבוקר
עייפים כול כך
הוא לא מנשק אותי יותר
הוא לא יחדור בי יותר
זה לאישה האהובה שלו
אני מכבדת אותו ...אף שומרת עליו כמעט
אני יודעת את מחיר הבגידה את מחיר של אהבה...
הוא לא מצא שנים רבות...ועכשיו זה הגעיה...
אז הוא נוגע נגיעה אחרונה...אני מסכימה לו " אל תקום ותתבייש להסתכל לעצמך בעיינים בבוקר " לוחשת לא
כול אחד יודע היטב מה רוקה
חיבוק אחרון לפני עזיבה
ואני אפילו לא עצובה
תודה לך