המתת השור

היו לי שני אכזבות.
ולא , אני לא יכולה לכתוב על זה
אשנתי המון ולא מהחומר הטוב
לא, אני לא אכתוב על זה
כאשר אני רואה את העולם בשחור, אני בוכה קצת....והולכת לישון
כאשר אני לא יכולה לישון, אני הולכת לצאט ומסתכלת על כול מה שנאמר
כאשר אני לא יכולה להוסיף מילה על מה שכבר נאמר כנראה אלף פעם כבר
אני שמה מוזיקה ומנסה לעבור את הspleen עד שיעבור זעם.
לצאת מהגוף שלי, זה יכול להיות כיף נורא...לעוף מעל קו הנוף ולהסתכל על העולם כמו המלך של כנסית dresden אחרי הפצצה

ב 1945

אחזור ללימודיי. יהיה קשה אבל הראש שלי חייב במזון הזה....אני לא חשובה, הוא עולם מסתובב על עצמו והוא הוא הכול כך מעניין.
אנחנו בטוחים בדעותינו, אבל דעותינו כול כל מפורמטים...רק דבר אחד לא שייך לפירמוט
לא אני לא אכתוב מה הערב
אתם כבר יודעים

its probably me

אה...כן....הצלפה טובה אחת, ארוכה הייתה מסדרת את כול זה