הREQUIEM של VERDI
הבן זוג שלי לשעבר היה אומר VARDI
זה היה מעצבן אותי והיה מצחיק אותו
אבל פתאום נדבקתי למסח כמו זבוב מחפש חום
שילוב הקולות הניפלאות והניצוח של CLAUDIO ABBADO על התזמורת ברלין 1991 היה כול כך ניפלא שהוא, התום השיר הנמוך שהסופרנו שר בסוף הרקווים הניח את ידיו על חזהו במין הבעה דתית כזו...ושקת שלט באולם הקונצרט...אף אחד לא רצה שזה יגמר כולל אותו מנצח שראש הרבה ניצוחים....
אחר כך,נסעתי להצליה לפגוש מאהבת שלי לשעבר ..בדרך ניגנתי האופרה לש LEONCAVALLO I PAGLIACCI
הגשם היה כבר חזק...נסעתי לאט ונשבעתי במוזיקה...הכרתי את האופרה הזו...מי לא מכיר...האופרה של הליצן העצוב שבסוף רוצח את אישתו כי היא בוגדת בו ושר ; RIDI PAGLIACCI RIDI PAGLIACCI ובוכה כמו כול ליצן עצוב שהחיים צוחקים עליו ן
פשות התחלתי לשיר איתו RIDI RIDI PAGLIACCI
הפה נעצר באיוות של סבל והדמעות התחילו לזלוג מעיניי....הרבה זמן לא חשתי סבל מי כזו יופי...
הרבה זמן לא יכולתי להוציא בצעקה את אשר מה קרע לי המעיים...
גם גוליתי את הקול של PILAR LORENGAR
אין יותר מאושרת ממני כאשר אני מגלה זמרת
זה ממלא אוזניי בשלישה של אושר...אז עוד עם המוזיקה
LEONCAVALLI לא מוכר מעבר למאט שהוא כתב...אבל לאט לאט אני מתחילה לחשוב שהוא אחד הגאונים של המוזיקה של המאה האיטלקית שך אופרה
אחרי PUCCINI הוא הצליח להביא לסיאה את הביטוי הריגשי ביחד עם התזמור האופראי
בחזרה, בכיתי ביחד עם המוזיקה..והפעם ידעתי למה
המאהב היפה שלי מצא מאהב חדש ושוב נותרתי לבד
""אני אוהבת אותך " אמרתי לה כשיצאתי
היא ענתה לי
: אני אוהבת אותך גם"
ובזה זה נגמר
הפעם
לפני 13 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 20:03