המתת השור

fuck הוא אומר כאשר הוא גומר
אני לא יודעת אם אני צריכה לקחת את זה במובן הטוב של המילה או במובן הרע של המילה
רק אני יודעת איך....יש שלנו משהו דרך מצוינת לתקשר בזמן שהוא מזיין אותי....שמה...עם הכתפיים הרחבות שלו, הוא מסתכל עלי,על כול הבאת פנים שלי כאשר הוא חודר בתוכי, איפה שהוא רוצה..לא משנה..זה מרגיש ...זה מצמרר מעונג ...זה מרגיש אישה לגמרי, שנדפקת על ידי הגבר שלה...
זיון בוקר ...הוא מדוכא...הוא איבד את הקונדום שלו...אני כמעט מתחננת כדי שהוא יגע עוד בשדיי, בביתני...שהוא יגע במותניים שלי ויירכיים שלי...
המילה יפה חוזרת הרבה בזמן האחרון בפיהם של המאהבים שלי...אבל משהו מפריע...
אני לא תריכה להתחחנן על מנת שייזנו אותי..הוא איבד את הקונדום שלו...והוא בלחץ...אולי הכלב אכל אתזה ...אולי הוא לקח אתזה וזרק אתזה באיזה שהוא מקום....רק שהיא לא תגלה...
חשבתי שיש לי פינה שבילי...חשבתי שהוא יהיה השולט של....אבל למעשה אין מקום ואני מחליטה לקום וללכת...
זו תיהיה ההתעלסות האחרונה שלנו ...
יותר מוקדם, אני משכתי למיטתי מאהב אחר...הוא הגיע ב2 בלילה...הייתי במיטתי...איבדתי את המפתח של האוטו שלי...לח תידע איפה מפתח יכול להסתתר בלילה בין 2 כסאות של מכונית...אני בוכה כמו ילדה...עייפה כמו אישה עם יותר מידי דאגות עם יותר מידי שתיקות. האושר לא נמצא באזור חייה...הי מחפשת משהו..האישה זאת אני...
נסחפתי ברצונו...הוא הרבה יותר צעיר ממני. מבריק. שחום...פנים של חייה חכמה...הרבה ממה שנאמר נשמע כמו מפיו של גבר בן כפול מגילו...אני נסחפת ברצונו...הוא רוצה אותי ונדמה לפעמים שזה מספיק...אז הוא מופיע לידי, לידי במיטה ומלטף את גופי...אני בקושי מבחינה את תווי פניו...אבל הוא נגמר בתוכי...הצמעון העצום שלי לאהבה...
" את לא צריכה בדסמ את...את צריכה אהבה..."הוא אומר בסוף הבוקר כאשר הוא הולך...גם הואלוקח אותי כמה פעמים...צמעון של גבר לאישה...מתברר שאיםן בעיה בכלל ...אני אישה יפה נקודה...הגוף שלי מטריף גברים כמו דבורה ליד פרח ריחני
אבל זה לא מספיק...
פגשתי אותו סוף סוף בתחנת דלק. נשארתי בכיסא של המכונית. לא היה לי כוח לקום ולבוא לעבריו לכן הוא בא לעברי...הוא יורד לגובה שלי, הוא מלטף את פניי, אני מצמידה את הלחי שלי ליד הגדולה שלו. ים של רכות עוברת מאחד לשיני...באנו לקפה...גמרנו במיטה
זה התחיל כמו שזה התחיל...בלי שהוא ירצה ממש...יצאתי ממנו עם הרגשה של גבב המכנס לבית של זר...
התמונות נמצאות שלו ושלה על המקרר
הוא מדבר איתה כי הוא תריך אותה. הוא לא ישקר אלי עף פעם...הוא לא אשם...אני אשמה..לא הייתי צריכה לענות בחיוב...אבל חיינו את אשר מה חינו...
אני חזרתי הביתה ...המכונית התקלקלה בדרך ..נותרתי לבד על הכביש...לא בכיתי ....
לא הרגשתי...עצרתי תחיה של רגש...עדיף לבל הייתי ממלא את ים המלח מחד...עוד הרבה רגזות שטרם מוללו לא נמצאים על המסח הזה...במיחוד את הצורך הנואש שלי לחיי אהבה
בין כיאור של דוריאן גריי לחיפוש אחרי האהבה הגדולה של בדידגט גיונס, החיים לא תמיד לא כול כך מכוארים או לא כול כך יפים כפי שמתארים לנו
עוד הרבה יאמר ....