המתת השור

אני בוכה ...
לא לא בגללך
בגלל celibidache
הערב אני בוכה
לא לא בדללך גם
בגלל השביעית של bruckner
אני בוכה כי גיליתי עד כמה אהבתי הקודמת היתה דפוקה וצינית
הערב...אני בוכה...
גם בגללך כן גם בגללך
ומה שבחרת
גם בגלל המוזיקה שלו שאין לה סוף ואין לה התחלה
האם אהיה לבד כול חיי להבין את התחושה האילהית הזו של המוזיקה באוזניי ...
בנעורי, קרה ששעתי אופרה, פוציני,
manon lescaut
perduta abandonnata
לא אשכח לאולם..בכיתי חצי שעה...דקה דקה...
איך אפשר להסביר את התחושה הזו שלוקחת אותך בבתן ומביא אותך לעומקים אלה...
תיירת בודדת ביופי הזה...אני מאבדת תקווה
celibidache הוא אחד המנצח הגדול ביותר של המאה
הוא אהב לנצח על ברוקנר
בין מהלר לוואגנר עם מרקם מי שלו ממש....
משהו רומנטי גרמני גדול מימדים
רק שונברג, רגע אחד לפני הדיסוננס הגיע אליו
אך האחרון היה יהודי ושבר את המודל ....את המסגרת
למרות זאת, אם הייתי צריכה למות עכשיו, הייתי בוחרת
בו כדי ללות אותי במשכב האחרון
et qu'on en parle plus