אתמול בלילה חלמתי חלום כבד ומפריע. תמיד זה כך כאשר אני נוטלת 2 כדורי שינה על מנת ששינתי תהיה כבדה ושלווה. מזן כבר היא לא גם היא למרות שהדברים הקודרים ביותר כבר עזבו את חיי.....
חלמתי שבגלל 5 דקות איחור, משהו שאני אוהבת אבל אינו מחזיר לי אהבה באותה מידה ושמחזיק בעמדת כוח עלי שולל ממני פרס משמעותי ...מכונית מפוארת ...
האיחור אינו אפילו בגללי ....אלא בגלל שלא התעוררתי .....
אנחנו בדרכים...תמיד במטוס...מטוס הינו אלמנט קבוע בחלומותי ...
לבסוף, איני יודעת ממש אם אהבתו אלי תנצח על עיקרונותיו בחייו?
בסוף, איני יודעת אם אהבתו אלי תנצח על אהבתו לעצמו
דילמה ידועה לי מראש באשר לגברים ולדברים אחרים
אבל לא רק
שיחה עם איזו מפונקת אחת אתמול שכול זאת זיעזעה את מערכת הרחמים/תפיסה שלי לגבי קורבנות...כאילו האלה ואלה נמצעים מ2 אברי הצדים של המתרס...ואני עוברת מאחד לשני....אימא או לא אימא ?? חסד או לא חסד ? אני צריכה להתגוננו בפני עצמי ....לפעמים....הרגישות יתר הזו מביא אותי למקומות שאני מבתרת יותר מידי על מה .....שאין....
היא דיברה אתמול גם על דבר אחר : עד כמה אני מוכנה לבטר על מנת לזכות באהבה ?
נשים כול כך מוכנות להקריב בעינייין הזה לגברים שהם אגאויסטים מלידה ומחינוך.....
ושוב אני מ2 הצדדים של המתרס....כי חסד לעולם אני חשה...רוך ואהבה אני כול כך רוצה לתת...וזה גם וזה גם לא יכולתי לתת הרבה ....משהו התפספס כאן ממש
קל לשפות כאשר אתה נמצא בעמדה מנצחת
או שפשות נורא קשה להיות בעמדת חולשה בעולם הזה
אני שומעת את וואגנר הבוקר
עוד פעם ןעוד פעם
הוא דווקא אמר אתזה במוזיקה שלו : גרנדור ונפילה של הגיבורים
גיבור הוא כול אחד המתקרב לאור הצחור של החסד בלי להסתנוור ממנו
לפני 12 שנים. 13 בדצמבר 2011 בשעה 6:25