לפני 12 שנים. 25 בדצמבר 2011 בשעה 15:18
כשאת עצובה
גם לי פתאום
אין חשק
להיות יותר שמח
אם בליבך יש אבן
שאת שלוותך חדרה.
אל מול עיצבך
אני מונח שרוע
כואב ולא רגוע
וליבי ניחומים לך שולח
כשאת עצובה
כשאת עצובה.
בצבא הכי חזק שבעולם
אלחם למענך
את התקווה האמיתית שבחיי
שואב אני ממך
בבקשה, לעולם היי מחייכת
כי כשאת נעצבת
אני כמו לא קיים.
אם רק תחייכי
אפילו גם כשאין לך
אני אדהר על דרך
אני אהיה למלך
אם רק תחייכי.
כל צרותי יעלמו ברגע
אושרי ישוב לפתע
ולא אראה דמעותייך
אם רק תחייכי
אם רק תחייכי.