המתת השור

התנינים הקטנים שאוכלים את הרגליים של האנשים בלילה
כך אחותי אמרה לי על מה שעברה עליה שנה שעברה
כאשר היא מתכרבלת בזרועותיו של חברה לחיים

אני רוצה להיות שמה בשבילה. להגנה ממכאובים של החיים וגם לסובבים אותה, לביתה היוצאת דופן
אבל מי יכול באמת ? ומה נכון באמת ?
אני צופה חסרת אונים באשר מה שקרה בחייה ולא יכולתי להתפלל מדבר אחר מאשר לבל לא יהיה יותר גרוע

היא גם הזדקנה, התקשאה, התקשחה....וקשה לנו יותר לתקשר לפעמים...
אבל יש בים הקבוצה המצומצמת הזו שלה, ושל הסובבים אותה חומה קטנה של חום ואהבה ומזין

כמו אימא שלא בתפקידי, אני צופה בהם ובוכה על מרחקים הארורים של הזמן והספייס
אבל האימא הזו, האישה הזו חייבת לחיות את מיניותה
את הדם השועג דרך עורכיה
הרומנטיקה החדשה