לפני 12 שנים. 3 במרץ 2012 בשעה 11:36
הוורציה של שרים סאטשו (louis amstrong לבורים) והפרטנית שלו שלא ידועה לי כרגע של אותו שיר גאוני
שומעים את הצחוק של הקהל ברקע
קודם כול הביצוע וההטעמה בינהם מולשלמים הן מבחינה משחק והן מבחינה מוזיקאלית
מעבר לזה, זה רק מדגיש עוד ועוד את התפקיד המצומצם שהאמריקאים באותה תוקפה הסכימו להעניק לקושים ז.א זה של ליצנים וזה שנושאים בשבילם undertone slightly sexual
הרי שחס ושלום אותו קהל לבן היה מקבל על עצמו את המיניות של עצמם אלא דרך החיות שהם ייחסו לאותם קושים