אתמול, רציתי להיות בסדר. כולם אומרים שאני לא רצינית..שאני יוצאת ובוחרת אנשים - קראי גברים - שאין סיכוי אתם...או צעירים יותר מידי, או חרמנים מידי
או דפוקים מידי..
אז הלכתי לאופציה הבטוחה יותר. הוא היה אלוף לשעבר, הוא מנהל של חברה גדולה היום, גרוש פנוי רגשי פיזי, ראש על הכתפיים
כאשר ההוא אמר שהוא יגיע ב720 הוא הגיע ב720 ולא היה לי בקושי זמן לשים תנעליים השחורות שלי של שאנל..
כי התגנדרתי...שמתי תשימלה האפורה שעולה עלי יפה, גרבי מותניים שחורות, חותיני, נעליים שאנל, הפרווה המפורסמת שלי מקשמיר
קצת בושם, שיערי הרוך, טיפה איפור
הוא הגיע עם המכונית הגדולה שלו...כל כך גדולה שיש לו בחורה במנוע כול הזמן שאומרת לו כול הזמן מתי "הוא עלול לעבור " את הספיד לימיט...
"אני לא אוהבת נשים צעירות מידי " הוא אומר ....אני מחפש שיחה ותקשורת...בגובה העיניים...מה..."הוא כמעט מושלם " אני חושבת ...
הוא מדבר הרבה ..לפעמים אני צריכה להאבק כדי לשים משפט אחת או שתיים אבל סהכול הוא החליטי ...אני לומדת דבר אחד שתיים עליו...
אחרי שעתיים, הוא החליטי שוב ואומר שכדי שנחזור הביתה
אומרת ,הן...
לא הייתה לי אינדיקאציה אחד אם הוא אוהב אותי או לא ...אם הוא חושב שהוא רוצה לשכב איתי...אם אני מושכת אותו
....
באוטו, אני לוקחת את היוזמה
" נעמת לי מאוד" אני מתחילה
" גם את...זה משנה מאוד מנההבחורות בכלוב ...
"אהה?
"כן.."
ממשיכה את היוזמה "ואתה חושב שאני יפה ? "
התשובה באה כאילו מהשפתיים של הבחורה במנוע שלו ....אבל עם קול גברי : " את נאה...~! הוא זורק
אני נעצרת לרגע...המומה...וחושבת בהבזק אחד : קוס אממו.. כול ההשקעה הזו בי בזמן אחארון, ואני.??.נאה ! זהו ? זה כול ?
לא יפה אפילו יפה...או סקסית...רק נאה...
הוא מגיע למטה במדרגות....פונה אלי ושואל : " עולים ? "
רציתי לענות לו : חבל שאתה מוריד את הסטנדטים שלך....הרי לדפוק בחורה נאה...כמה חבל
אז חברה, אני מעדיפה לחזואר לחברי הדפוקים שלי ...לפילוסוף שזרק אותי כי העזתי להתרגז עליו ולומר לו מילת ביטחון ...אבל לפחות הוא נתן לי בלוו גובס כמו שלא קיבלתי הרבה זמן..לחייל החמוד הזה שבא פעם בשבועיים אבל שמראים אותי על פסגת ההר כאשר הוא דופק אותי בתחת עם האוור המין האדיר שלו
או השולט שלי שאני מאוהבת בו אבל רק אביר רחוק ממני ושמכתבי האהבה בינינו יסופרו לנכדים שלו
לפחות להם, אני יפה, סקסית, יפייפיה, נותנת להם זקפה, מזיז להם...עושה להם משהו בלב, במוח, במכנסיים...יש סימן חיים...איפםה שהוא..לא רק בבחורה שנמצאת במנוע של האוטו הגדול ...
לפחות בזה יש חלק של שלום ...ואני לא נאה להם לדקה, ללילה, לחלום..אני יפה ...האלה של אגע , האישה שעליה חולמים ..הרי מה אנחנו מחפשים לעשות בעולם הזה אלא לברוח מעצמינו לרגע ולהאמין בחלום של היפה שעלתה להם לאוטו עם הנעליים של שאנל
לא סתם מציאות פושרת ...נאה
אז תנו לי לחזור לדפוקים שלי...לפחות אני יודעת שהם דפוקים, סדיסטים ורעים
וגם אני יודעת
אבל נשאר להם דלק לחלומות , דלק לסנטימנטים
לפני 12 שנים. 18 במרץ 2012 בשעה 18:00
