יונתן כבר לא יראה אותנו מתכערים. "לעולם לא נהיה יפים יותר מעכשיו," הוא תמיד היה אומר, ואני הייתי שואל אם זה אמור לעודד, כי זה לא.
..............
יונתן כבר לא ייקח את אחיו הקטן לסרט. יונתן כבר לא יראה את הפועל מביאים גביע. יונתן לא ישמע את הדיסק החדש של ציון גולן. הוא לא יראה את שון נתקע עם השרמוטה הכי מעוותת בנהריה, ועוד אחרי שצחק על כולנו, המונגול הקטן. הוא לא ידע כמה שזה זין כשלא עומד לך. הוא לא ידע כמה שזה טוב כשאימא גאה בך ביום שבו תתקבל באוניברסיטה. או למכללה, גם טוב.
הוא לא יהיה בלוויה של סבא שלו, לא ידע אם אחותו תתחתן, לא ישתין איתנו מהפסגה הכי גבוהה בדרום אמריקה, לא יעשה סקי בצ,אקאלטאיה, לא יזיין את הפרואנית הכי חמה בקאזה פיסוק.
יונתן כבר לא ידע איך ההרגשה לשכור דירה עם החברה שלו.
יונתן לא ידע מה זה להיכנס איתה לקסרטרו כשיותאץ הולקציה החדשה לחורף, וללכת לרולדין באמצע הלילה, בגשם, כי היא רוצה פתאום סופגניה , ואתה הרי אידיאוט , מעולם לא ידעת להגיד לה לא. והנה אני חושב בלב איזה מזל יש לי, שיצא לי כבר פעם להביא סופגניה בגשם.
לפני 12 שנים. 28 במרץ 2012 בשעה 12:51