המתת השור

השאיר אותי לרסיסים ממש
אני מנסה לאסוף את החתיכות אבל הבושה משתקת אותי
בליל של חוסר הגיון ושבירת חלום
אני קרובה מאוד מסקנה
פה זה לא כאן בשבילי
אתמול היו המאה שקל האחרונים שבזבזתי על אדם שאין אני יודעת שרבע מהאמת הוא אמר לי
אם הוא נשוי לא נשוי
אם כל מה שבראש שלו מציאות
אני שואלת לעצמי ממש על הטבע של הגבר
חשבתי שהדור הביניים הגיע לפחות שמרניות וליותר איזון עם הגבריות שלהם
כנראה טעיתי

אני לא אדם מזיק
ההפיך אבל יש לי על מה לבוא לעצמי בטענות
מה שקרה בזמן האחרון זה ביזה
ונתתי לזה לקרות
זה לא יקרה יותר