המתת השור

קרמן שלי ביזה היא חייה כמני..ממש

בליל הסדר הזה, החרות התחילה באמת. קמתי מהמציצה בגרון, ניקיתי את שאריות הקיא על הצפה. הלכתי להתקלח ו, בזמן שהוא הזמין חבר, קמתי והלכתי
נתתי לו חיוך ונשיקה, סובבתי את הגב ונסעתי. הכמה מטרים הראשונים היו פרואים. כל כך כעסתי עליו ועל הסדיזם הרגשי שלו שלחצתי על הגז ורציתי להיכנס בעץ שמה.

"אני נשמכת אליך אמרתי לו" בשיחה אחרת, זהו סימן חולשה שאסור לגלות לטיפוסים כאלה
"בחורה חכמה " הוא גילה בפעם הראשונה ? בפגישת הפיוס הזה עלאק מצאתי רקשהא רוצה להתווך
אני אומרת שחור הוא אומר לבן
אני אומרת לבן הוא מוסיף שחור
מעבר לזה, הוא מתיימר לתת לי הצעות על מי שאני
אסור לבקר לגברים שכאלה. ההעזנת אגו מתמדת יש שמה
אז ירדתי על 4, הוא הכניס את הזין שלו עד עמוק עמוק בלי לשכוח לומר לי בתון דיבור מענין " בואו נראה מה ללמדת בחודשיים האחרונים " ועמל עלי דקות ספרות עד חנק עד גמריה עמוק כל כך שלא הרגשתי את תעם הזרע שלו..
"לכי לנוח ותנקי את הרצפה היו ההפטר קייר שלו "
אכן הלכתי וניסיתי לישון
כאשר האיתושים גמרו על עורי, ירדתי אליו. הוא היה באמצע מצא ענקית עם ממרח שוקולד מרוחה בשני הצדדים. הוא הוא לא הציע לי, אני לא ביקשתי. כאשר נוכתי להבין שלנגיע אחת לא אזכה שמה, בלי לדבר על קוס קפה כמובן, קמתי, חיכתי בלי טרוניה אחת ואמרתי שלום לתמיד ובראש : adieu
כך שמצאתי את עצמי בצומת חזרה בין תל אביב לירושלים ב11 בלילה בלילה בפסח.
כאשר פניתי את פניי לכיוון תל אביב לשולט שני, היה מבחינתי אקט סופי של אדיה ממני אליו
הוא לא אזכה לראות אותי שוב בחיו.
סדיסט רגשי תמיד נשאר סדיסט רגשי...מפרש את כל סימן אהבה כחולשה...וחוגג עליה ...