נשיקה ? אה לא...גראס מממ תמיד טוב
זה מאפשר ללמוד את השליטה הזו
אני עוברת משליטה רכה כמו חמאה
לשליטה נוקשת יותר
מהילדה המפונקת לשפחה שלא ככ חושבת לסרב להוא שמחזיק את השוט
פעם אחת אמרתי :" אל תיצעק עלי " בקול ביישן כזה...זה לא איחר לבוא :" תסתמי בהמה"
כי בהמה הייתי
אתמול הייתי חזירה שהכל טוב לאכול בו, היום הגוף הנדיב שלי מחזיר אותי לפרה שבי עם אטינים כבדים ותוסיק "ענק" (לפי ציתות של הנוכח)
אבל הייתי גם כלבה טובה ...
השמיים של תל אביב עוד לא ממש הגיעו למעלה...פעם הראשונה שהגיפיאס שלי הביא אותי מנקודת אלפה לנקותת אומגה בלי לעבור דרך אריאל...נוצר אווירה של אימונה ביני לבינו
אני מסתכלת על השמיים הגבוהים
הדהירה באוטו עם מוזיקה של JOBIM ברקע מביא תמיד להרהורים ..האישה שחוזרת הביתה אחרי זיון ..אחרי שהיא נתנה את הגוף לשימוש
ועל מנת להיות בטוחה, נתנה לו שתסמן אותו יפה יפה ..כל הצבעים שאין דווקא בשמיים
ועם המוזיקה פתאום, מופיע בבוקר הפושר עדיין, קבוצה של גליידרים שעפים להם באוויר. ואני אני עפה אתם, מרגישה את הקלילות שלהם
אני לא שמחה ולא עצובה ...זה כבר הישג בפני עצמו
הפעם לא שחכתי את המשכפיים
"אני לא הייתי קיצוני אתך " הוא אומר
"אני יודעת" עונה לו
אבל הוא בכל זאת השתין עלי ליטרים..לא חשבתי שיקרה יום אחד...ולזחול בזה...האיבר מין שלו בפי, ואני נחנקת
"מה ! לא לימדו אותך איך למצוץ זונה !?..כל תל אביב עבר לך על החור ואת לא יודעת למצוץ!?" נאמר לי כמו הגיון מתמאטי שאינו יכול להכשל...אני בוחרת בזכות השתיקה...
הרי הפה שלי מלא ..ואני עושה כילים ...ואני צריכה להתרכז לעוד כמה פעולות, בעיקר לברוח על 4 מהשוט המכאיב שלו
זהו..הרבה זמן לא טעמתי את הטעם של השוט..הכל היה שונה ממה שציפיתי שיקרה...כל הזמן זה כך..
פעם רך פעם קשה פעם דואב פעם סוטה ממש
ואני ממשיכה לחיות את חיי שלי
בקצב שלי
עם מי אני רוצה
הכל פטוח כמו השמיים הנמוכים של תל אביב עכשיו עיר אחרת
אישה ממש לא שונה
בוקר טוב אוויר, בוקר טוב נשימה, בוקר טוב חוויה..
בוקר טוב חיים
היה לי כאב, היה לי כיף
לפני 12 שנים. 12 באפריל 2012 בשעה 6:58