בזמן האחרון קיבלתי מן אישור על דבר שבמהלך הא\רבה זמן בחיי, חששתי תת לזה שם
היכולת לקרוא את האנשים
למעשה, זה מה שנידרש מאיתנו כל החיים ובסביבה המיידית ואף הרחוקה
היכולת לדעת מה קורה בראש של האנשים אחרים ברגשות שלהם ולא להיות מרוכז רק בעצמך
בשבוע שעבר בשאור שאני נמצאת בו ניתן לי בעקיפין אישור כך
היה מודל של עובדים - ביחס בין המעסיקים לעובדים שלהם - מבוסס על דמויות זואומורפיות.
היה קשה לחלק מהאנשים להתחבר לזה אבל לאט לאט הם ניכנסו וזדהו יותר בקלות והעובדה שזה ההכל עליהם לא מוכיחה שאנחנו חיות במדומה אלה שיש כן מודלים מסוימים של אנשים
השאלה דרך איזו רשת לקרוא אותם?
זה מה שאנחנו עושים לחיים. אנחנו לומדים באוניברסיטה לא רק כדי להתפרנס אלא כדי לענות לשאלה בסיסית מאוד : למה חיים ?
הרי בקאוס הראשוני הזה , בלי שום הכוונה, אנחנו לא יכולים להסתדר
הפחד של מה יקרה מחר יהיה כל כך ענק שלא נוכל לשרוד עוד יום אחד
אבל נידרש לעשות גם אותו דבר לסביבה שלנו
ואין אנו יודעים בכלל מאיפה להתחיל
אתמול, הייתי אצל הספר שלי
כמה שהוא ספר, הוא שינה לי את החיים
כאשר בסוף היום, נשארנו לבד אצלו בחנות, ביום חמישי הוא תמיד מעשן איזה שהוא גוינט ואני הצטרפתי אליו קצת
ישבנו בכיף, המקום כבר רק מאנשים והאור מכובאת במחצית
ופתאום אנחנו מתחילים לדבר בצרור על אותם דברים ממש
הוא מוציא מילה אני גומרת את משפט
הוא חושב דבר אני אומרת אותה בעל פה
הוא אומר דעה על אחת מהעובדות שלו שהיא מאוד מיוחדת
אני אומרת לו שבדיוק אתזה אמרתי לה היום ...דבר מאוד ספציפי
הצרור האינטנסיבי של הדברים האלה מוחיך שכן אפשר להיות איכפת מאנשים
ושפשוט זה היעוד שלי
לפני 12 שנים. 20 באפריל 2012 בשעה 11:29