המתת השור

הנקטר שלו גלש סוף סוף בדיוק באמצע הגרון. כמעט לאף טיפה אחוצה
אני הולכת בשארית כוחותיי לאמבטיה
המראה מחזיר פנים עם עיניים אדומות ושעיר פראי

"תנקי את הרצפה בבקשה " הוא צועק מלמטה כאשר הוא על המכשיר ריצה שלו צועד שעה אחרי המאמץ האדיר שלו לחדור לי לפה...
אני לא עונה, אני לא מבינה בדיוק אבל לוקחת את הגומי ואוספת את המים באמבטיה
יורדת את המדרגות שומעת אותו בטלפון
, כן..כן...עוד חצי שעה..,
הבנתי שהסשן שלי נגמר. לא באתי לזה אבל מה זה משנה
אוספת את החיוך הכי סתמי שלי
בולעת את הגאווה שלי מרוקנת את עיניי מכול כעס וטינה...הרי לא יהו לה מענה , מנשקת אותו בפה ואומר לא ביבי יפה..
" או את נראית באמת עייפה "הוא אומר
אני חושבת ביני לבין עצמי תחנק !"
ופונה לתל אביב לסשן משלימה