לפני 12 שנים. 14 במאי 2012 בשעה 7:21
דווקא
אני הפעם מרוקנת את החלל מסביבי
אנשים נפלאים, צעירים, מבריקים, מוכשרים
וגם חושקים בי בטירוף , תיקראו לזה חרמנות או במילה יותר נעימה, משיכה ממש
אבל אני קמה למציאות קשה שלא ניתנת לעוררין
קמתי מאוחר
ההשקמה היתה קשה
ניסיתי למשוך את הקצבות של החלום "הכל אפשרי" במהלך זמן מה אך עייפתי
אני בת 53 אני בשלב אחר של חיי
הם בני 20 +, 30 + שום דבר למחייב אותם להרגשה, לחוש,
הבוקר התחושה שלי היא שלאט לאט החיים שלי נגמרים
דלת אחת נסגרת אחרי דלת
אני עושה אתזה
אני סוגרת את הדלת לפני שתסגר אלי
אני חייה עם כל המשקעים של העבר עדיין
חשבתי שאפשר לפצות...שאפשר להתחיל התחלות חדשות
הבוקר נכנעתי לשולט הרבה יותר חזק ממני : הזמן
וכפי שאני מכירה את עצמי, אוכל רק להעשים אתעצמי
