שהיה אומר לי שאני אומרת ישר לפנים את האמת שלי לגברים
בהתחלה הופעתי
חשבתי ואכן, לקחתי כחיזוק
אני אומרת לפנים לגברים שהיו בחיי , לכמה מהם, את האמת שלי פנים
אחד העבר עזבתי, העזתי לעזוב, ועד היום אני משלמת את המחיר של זה.
הוא זה שהיה עוזב, והנה אני העזתי לעשות כך אני בעצמי
זה לא עיניין של פרידה
זה מזכיר לי את הסרט של PURPLE
אחד התפקידים שמה היא קושית אחת, אישה חזקה במאה ה19 של דרום ארהב"
היא לא סובלת את המצב של עבדות עדיין שהיא נמצאת בו והגאווה שלה עצום
היא מצליחה למצוא מרחרב מסוים של חופש ומכבדים אותה
עד שטיפשה אחת לבנה, גברתה מצווה לה דבר מהוהיא מסרבת לציית לה
הקהל שמסביב מחליט לנקום בה ומרביץ לה עד זוב דם
התמונה הבאה שלה שמראים אותה, מגלה אישה עם שעיר אפור ושהחיים, כל ניצוץ של חיים כבה מעיניה
המסר של הבמאי פה ברור: היא שלמה מאוד קשה את מחיר רצונה לחופש
והעולם נצח אותה
היא קמה
יותר מידי מוקדם
בסוף הסרט, היא מגיעה לפיוס מסוים
אבל המסר הזה היה פשוט נורא והזדהתי בו מאוד
לפני 12 שנים. 26 במאי 2012 בשעה 17:09