סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 12 שנים. 1 ביוני 2012 בשעה 12:54

כמעט 4 אחרי צהריים..אלה אחד מנרגעים שאני מגיעה תמיד למן מחשבה/הרהורים /התהיות כאלה על החיים ואל האבסורד של כמה מהשולטים החמודים שלנו כאן...at large: men

הנה כמה מהשאלות שנשאלתי בקרירה היפה שלי בתור נשלטת/סופרת/בת אדם/מזדיינת
אם יש לכם תשובה לכמה מהן,אשמח לשים במילון הסבר של המן השני...או הראשון, תלוי מהזווית ראיה אומי מתי אני באמת כותבת עליהם במהלך היום כפי שהבנתם

יש קודם : האם יש לך מישהי, חברה , בסביבה שלך להכיר ושתתאים לצרכים שלי

זאת אחת מהשאלות הנפוצות ביותר שאני מקבלת
תשובה אפשרית :
1/למה ? אני עז
2/למה : אני שדכנית
3/למה: אם היא חברה שלי , היא אני ?
4/למה: יש לכם 2 ידיים רגליים מוח יודעים שאין אבל בכל זאת עם זין בתוך פצפן, אתם יכולים להסתדר בלעדי נכון

בכל אופן, המסתורין פה עדיין מלא

יש וצרויות לשאלה הזאת, כמו : האם יש לך מלכה להכיר לי אם את לא רוצה להיות מלכה בשבילי
זו שאלה מתקדמת בתור היררכיה של השאלות ללא תועלת ...כי אם אני לא מלכה, איך אני יכולה להמליץ על עוד מלכה ?
אז, יתכן שנמצא בשאלות האלה, מידה מסוימת של תסכול : לא הצלחתי להשיג אותך, או לפחות שאשיג a piece of you

הרהור שני שמעלה בי הרבה קשרים בבטן והופל אותו לפלזזה אשר בו נדמה שיושב את הקשר הגורדיאני :
למה אתם עושים שיהיה כל כך קשה לאהוב אותכם ?

הרי, הדברים צריכים להיות די פשוטים נכון ? אתה איש, אני אישה...אתה מרביץ אני נרבצת...אתה מצליף אני נפלצת...או מופלצת...זה תלוי מהחוש הומור שלי של אותו בעברית...
אזי צריך להיות די פשוט בעיקרון
אבל לא....או שאתם נעלמים...או שאני מבקשת יותר מידי, או שצריך להיות זהיר , או שאני במילואים..או שאני נשוי , או שאני פוליגמי אפילו בתור נשלט...או שפשוט למנ לא לסבח את הדברים כאשר אפשר לסבח אותם

לא מזמן, פגשתי אדון נחמד , מצליחן , יפה תואר ...עשנינו אהבה...הכל היה בסדר עד שהוא אמר לי..."את לא ישנה כאן הערב"
מכייו שיש לי די הרבה ניסיון במוזיאון הזוועות, הצלחתי איך שהוא - וזה ממש מרגיש כאילו אני עולה חזרה במטוס כאשר קפצתי לשמיים עם מצנח וכבר פתחתי אותו - לעצור את המציצה האדירה שהייתי בו באמצע ביצוע על כלי זין שהיה לדעתי לתפארת למדינת ישראל.
בכוח רב ועצמה לא פחות מרשימה, הוצאתי את פי הקטן מהמגע של הכנה סוף שלו וקמתי כדי להתלבש בחזרה...

הבחור, כועס ובצדק אומר לי משפט שגם לדעתי תישאר בפנטאיון של המשפטים האבסורדים : " אם את לא גומרת את המציצה , אני מסלקת אותך מפה !" דבר אליו השבתי :" בכל אופן זה מה שאני עושה חבוב"...והמשכתי להתלבש...

בשלב מסוים, גם הוא עשה את זה...חשבתי שהוא הולך להרביץ לי...ברגעיים האלה אני באמת פוחדת שאקבל סטירה או שתיים...אלה רגעיים מפחידים...כל העצמה האצורה בתוך גבר...מזכיר לי דברים מן העבר...אבל מה איכפת לי...אני באמצע צניחה בכל אופן...אז ל\כאשר מתרסקים, סטירה אחת או שתיים לא יורגשו

או בכל זאת, בגלל הטוב ליבי והכושר שלו להבין שאחרת הוא ישאר בלי נשלטת, הוא פיתה אותי - בשיתוף פעולה מלא אני מודה - לגג שלו, הושיב אותי על הכיסא, נתן לי לאשו משהו ואז הסניס לי שוב את הכלי שלו לפה...
בדרך חזרה לירושלים, הטעם הטיפה מר, מלוח, צדפה משהו שלו נשאר כבושם בגרוני כל הדרך אל הבית ונשענתי על הניחוח הגברי הזה כאילו לרוחות של משקה חזק ונעים

בודק - תוכלי לפתוח משרד שידוכי הכלוב:-)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י