זה כאן ועכשיו
כאשר אני נתפסת בפחד הביצוע ...עם השולט שלי זה כאן ועכשיו. למה לדחות כאשר אפשר לעשות את הדברים בצורה מיידית
הוא כל כך סוחף...למעשה, הוא כריזמטי.
אני לא מכירה אותו כל כך ...לא הרבה זמן אנחנו ביחד, אבל אני חשה את הדברים לפעמים בצורה נכונה
אנחנו עושים טעויות בחיים. אלה שובים אותנו לפעמים
יש לו את זה. הוא ממש כריזמטי. אין לי אפילו ניסיון פה לנסות לנסח את הטקסט שלי
אני זורקת את המילים, את המשפטים כמו שהם ...כי פשוט דברים קורים ....
הדיאלוג בינינו משתפר כל יום כמעט
הוא מקשיב לי ואני מקשיבה לו. יש כבוד הדדי ממש
הוא מכיר אותי בשביל מי שאני ומתחיל יותר מזה, לנחש מה היצור המזוכיסטי הסבוך שנמצע מולו.
הוא נותן לשנינו. הוא לא מוצא סיבות ותירוצים כדי לקחת בלבד ולשמור לעצמו...ואני צריכה לרוץ אחרי השאריות של אהבה שהוא זורק על הרצפה, לכלבה שבי , כדי לאכול כמו חייה רעבה כל כך
זה מה שהייתי רגילה אליו...שאריות של אהבה, שאריות של כבוד...שאריות של תהילה, של הוכרה
העולם היה מסתובב כהוגן ...בסדר הרגיל שלו עם האנוכיות שלו, עפ הלסתות ברזל שלועסות ומועכות את האדם בין השיניו בלי אפילו לעצור לרגע לחשיבה :"מה בדיוק אני הורס בין לשיניי...מה אני עושה עם הכוח שלי על האחר ..."
אנחנו לא חושבים על האחר, רק כאשר יש לנו ממש צורך...בדסמ הוא מקום שמעצים אתזה פי כמה וכמה ...כך התחונות האמיתיות של האדם יוצאים אחוצה
את שלו אני כבר הבנתי מה הם...
let it be official אני אוהבת אותו
לפני 12 שנים. 16 ביוני 2012 בשעה 17:31