רק צריך לעבור את הכביש ואתה עולה באתה עולה באחד מהביתים הלבנים האלה שמזכירים לך את הזמנים הקולולינים האלו
הרי אנו יושבים ממול אחד והשני, אנחנו עם הבליל התרבותי שלנו שרק בין ה10 החברי שלנו, מדברים יתר מ10 שפות
אתה עובר את הכביש המלוכלך, ואתה לא יודע שיש לך שמה איזו אי מלא דרום אפריקאיים שכולם למעשה אנשי סגל טייס והדאגה היחדה שלהם נדמה כמה הסטייק יהיה מבושל הערב...
למדתי לצחק מחדש הערב. שתיתי כמה לגימות בירה והחיוך חזר לפניי ולא יכל לעזוב את שפתיי...והחבר שלי יורק למעשה שיודע לשאול שאלות כמו מרגל ישראלי מוכשר דובב היטב את את היחיד שידע לדבר צרפתית שמה...לא שאנגלית הייתה בעיה...
חשבתי לרגע על האקס שלי...חשבתי שהאיש היפה הזה עם הגובה שלו והפנים המיוחדות שלו היה מרשים את החברי שמה כמו שהוא הרשים אותי. הייתי גאה בו...גאה להסתובב איתו ברחובות. מצאתי בו יופי רב, גבריות ממש,. למעשה יטר..החוסר כבוד שלי אליו, האופי המורד שלי תמיד מצליח לפגוע בגבריות הזו שרוצה בצייתנות מסויימת ולמעשה מוצא את עצמו מול חייה מרדת ונושכת כמה חתולה רעה...
הייתי עצובה קצת במחשבה עליו אבל ב. החמודה, הסרבית עם המבטא הרוסית שכל כך חצודה ומעורר אצלי המן אמאות אמרה :" תשכחי ממנו...אם הוא היה אוהב...וכו...
אז שחכתי ממנו ו ל. הבלגי התחיל להתקרב אלי:"אז איך זה ...ככה את צרפתיה..." יורק הפולני בלגי הצטרף לשיחה ..שאל אותו את כל השאלות הנכונות כך שלא הייתי צריכה להתאמץ ..רק לשאול על העיר ממול, וללמוד שהוא מדבר לינגאלה מושלם...שאין מילה למחר ואתמול בשפה הזו...
כמובן שעליתי על הרכבת ושאלתי :"אז אם אתה רוצה לשאול אני לא יכול לפגוש אותך היום אלא רק מחר , איך אתה שואל למעשה ....